ממחקר חדש עולה כי הוספת בדיקת רמות Ferritin בסרום למערך הבדיקות המשמשות להערכת חולים הסובלים מסינדרום מטבולי, עשויה לסייע בזיהוי תת-קבוצה של חולים המצויים בסיכון גבוה לנזק רקמתי מושרה-ברזל.
25% מהאוכלוסיה המערבית הבוגרת סובלים מסינדרום מטבולי, כפי שהוגדר עפ”י Adult Treatment Panel III (ATPIII). החוקרים כותבים כי קיים קשר הדוק בין סינדרום מטבולי ובין תנגודת לאינסולין, עובדה הרומזת לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. מצטברות עדויות המצביעות על קשר בין עודף ברזל בגוף ובין מטבוליזם של אינסולין.
החוקרים עקבו אחר שכיחות עודף ברזל בקרב 269 חולי סינדרום מטבולי ו-210 נבדקים בקבוצת הביקורת. החוקרים ביצעו בדיקות מעבדה, כולל בדיקת רמות CRP. עודף ברזל הוגדר כרמות Ferritin מעל 300 מיקרוגרם לליטר בגברים ומעל 200 מיקרוגרם לליטר בנשים.
מהמחקר עולה כי הרמה הממוצעת של Ferritin בקרב חולי סינדרום מטבולי היתה גבוהה מרמתו בקבוצת הביקורת. המחקר הצביע על קשר לינארי בין עליה ברמות Ferritin ובין עליה במספר תסמיני סינדרום מטבולי (P<0.001).
שיעור עודף ברזל בקרב חולי סינדרום מטבולי היה גבוה באופן משמעותי לעומת קבוצת הביקורת. לא נמצא הבדל משמעותי עבור אף אחד מתסמיני סינדרום מטבולי בין חולים עם רמות Ferritin מוגברות או חולים ללא Hyperferritinemia.
מניתוח תוצאות המחקר עולה כי קיים קשר בלתי-תלוי בין עודף ברזל ובין תסמיני סינדרום מטבולי. מהמודלים עולה כי HDL:Triglyceride Ratio וכן BMI הינם פקטורים מנבאים
בלתי-תלויים.
לסיכום, החוקרים טוענים כי חולי סינדרום מטבולי, עם רמות Ferritin גבוהות בסרום, מצויים בסיכון גבוה לנזק רקמתי תלוי-ברזל ובחולים אלו יש לשקול התערבות רפואית.
Diabetes Care 2005;28:2061-2063
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!