על-פי ממצאים שהוצגו במפגש השנתי והקונגרס הקליני של ה-American Association of Clinical Endocrinologists (ה-AACE), לא נמצא הבדל בתוצאה בקרב חולים שאושפזו למשך שבוע לבין חולים שאושפזו למשך שבועיים לאחר קטיעת כף רגל בשל מחלת הסוכרת.
החוקרים בדקו אוכלוסיה גדולה של חולים הסובלים מבעיות בכף הרגל בשל מחלת הסוכרת, בעיקר בעיות של דלקת עצם. הטיפולים כללו מתן אנטיביוטיקות רחבות-טווח וביצוע ניתוחים. בשל זמינותן של אנטיביוטיקות חדשות ופוטנטיות, הניתנות דרך הפה, ובשל שינויים באופי הטיפול הרפואי הניתן להם, מתאפשר שחרור מוקדם יותר של החולים מבית החולים.
כל 42 החולים שהשתתפו במחקר קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך שבועיים לאחר הניתוח, שהרכבו התבסס על תרבית שנלקחה בעת הניתוח. החולים שאושפזו לתקופה של שבוע קיבלו אנטיביוטיקה באופן פרנטרלי במהלך שבוע האשפוז ולאחר מכן המשיכו בנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה בביתם. החולים שאושפזו לתקופה של שבועיים קיבלו אנטיביוטיקה באופן פרנטרלי במהלך כל התקופה. בעת השחרור לא נמצאו סימנים של זיהום שאריתי באתר הניתוח באף אחד מהחולים.
ההבדל בשיעורי הסיבוכים לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים לא נמצא מובהק סטטיסטית. הסיבוכים לאחר הניתוח כללו מקרים של צלוליטיס, הישנות של הכיב, התנקזות נושלים באתר הניתוח וביצוע קטיעה חוזרת.
החוקר הראשי, ד”ר Bughi, מייחס את ההבדלים בשיעור הסיבוכים למידת ההיענות לשימוש במתקן האנטרו-פוסטריורי, שהינו סד קיבוע המחובר לנעל.
ד”ר Bughi מסביר כי כעת מנסים החוקרים לקבוע כיצד לבצע סריקה בקרב חולים המצויים בסיכון לחוסר היענות זה, הם החולים שאינם מתאימים לשחרור מוקדם מבית החולים. הוא מוסיף כי קיימים שאלוני דרוג פסיכולוגיים שניתן להעביר בקרב מספר גדול של חולים בכדי לבדוק אילו קבוצות של חולים מצויות בסיכון גבוה להעדר היענות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!