מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American College of Allergy, Asthma and Immunology (ACAAI) עולה כי שימוש פומי ב-Tacrolimus הינו ככל הנראה חלופה יעילה עבור חולים עם אורטיקריה כרונית אשר לא הגיבה לטיפולים אחרים.
החוקרים מסבירים כי אורטיקריה כרונית גורמת לתחלואה משמעותית והינה שכיחה יותר בקרב נשים. חולים רבים לא משיגים שליטה מספקת באמצעות הטיפול בתכשירים אנטיהיסטמינרגיים ודורשים לפיכך טיפול ארוך-טווח בסטרואידים. עד כה, הם מוסיפים, תרופות חלופיות רבות נוסו, לרבות מעכב הקלצינאורין Cyclosporine, אולם ההירסוטיזם הכרוך בשימוש בו מהווה גורם מגביל, ובייחוד בקרב נשים.
לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לבחון את הבטיחות והיעילות של Tacrolimus, אף הוא מעכב קלצינאורין, בהתוויה זו. הם ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של גיליונות רפואיים של 24 חולים (מהם 19 נשים ו-5 גברים) אשר סבלו מאורטיקריה כרונית רפרקטורית למשך שש שנים בממוצע בטרם טופלו ב-Tacrolimus.
כל החולים היו רפרקטוריים הן לתכשירים אנטיהיסטמיניים מדור ראשון והן לכאלו מדור שני, ו-54% היו מטופלים יומיומית ב-Prednisone (מינון ממוצע, 23 מ”ג ליום). בנוסף, 83% מהחולים כשלו על ניסיונות טיפול בתרופות אחרות, ובהן Montelukast, Dapsone, Sulfasalazine, Hydroxychloroquine, Colchicine ו-Thyroxine.
משך הטיפול ב-Tacrolimus נע בין 7 ימים לשנתיים (משך חציוני, 6 חודשים), והמינון היעיל נע בין 1 מ”ג ל-6 מ”ג ליום. בחלק מן החולים, המינונים הועלו בהדרגה ל-8 מ”ג ליום, אולם אף אחד מהחולים שטופלו במינון גבוה זה לא הראו שיפור נוסף.
בסך הכל, מדווחים החוקרים כי 79% מהחולים הראו שיפור בעקבות הטיפול ב-Tacrolimus, ומרביתן עשו כן תוך חודש מתחילת הטיפול. ב-62% מהחולים הדבר אפשר את הספקת נטילת ה-Prednisone וב-23% את הורדת המינון שלו בלמעלה מ-50%.
עם זאת, החוקרים מציינים כי נצפו תופעות לוואי משמעותיות בעקבות השימוש ב-Tacrolimus. לדבריהם, למעלה ממחצית החולים שטופלו בתכשיר (58%) דיווחו על תופעות לוואי אחת לפחות, כאשר התלונות השכיחות ביותר היו גסטרואינטסטינליות, לרבות בחילה, הקאות, אי נוחות בטנית ושלשולים ב-7 חולים, ולאחריהן תלונות נוירולוגיות (החל מכאבי ראש קלים ועד מיגרנות קשות יותר) ב-5 חולים, יתר לחץ דם ב-4 חולים ועליות ברמת הקריאטינין בשלושה חולים. מרבית תופעות הלוואי חלפו עם הורדת מינון ה-Tacrolimus, הם מוסיפים.
לדברי החוקרים, נראה כי השימוש ב-Tacrolimus הינו יעיל בטיפול בחולים עם אורטיקריה כרונית קשה ורפרקטורית, וכן נראה כי יש לו השפעה החוסכת צורך בסטרואידים (Steroid-sparing). מרבית החולים יכולים היו להפסיק את הטיפול הפומי בקורטיקוסטרואידים, או לכל הפחות לצמצם אותו משמעותית, בעקבות הטיפול ב-Tacrolimus, הם מבהירים.
בנוסף, טוענים החוקרים כי תופעות הלוואי שנצפו היו אמנם שכיחות מהמצופה, אולם מרביתן קלות. חשוב מכך, החולים בחרו לדבריהם להמשיך את הטיפול ב-Tacrolimus חרף תופעות הלוואי.
באשר למהירות התגובה לטיפול ב-Tacrolimus, מציינים החוקרים כי מרבית החולים הגיבו מהר לטיפול. תגובה זו הייתה שונה מחולה לחולה, כאשר חלקם הגיבו תוך שלושה ימים, אולם מרביתם הראו תגובה לטיפול כבר תוך יום אחד. הם מוסיפים כי אלו מהחולים להם לקח זמן רב יותר להגיב לטיפול ב-Tacrolimus לא הגיבו גם עם הגברת מינון התרופה, כך שמרבית החולים שחוו שיפור עשו כן במהירות.
בכל הנוגע למגבלות המחקר הנוכחי, מזכירים החוקרים את אופיו הרטרוספקטיבי, וכן את חוסר היכולת לדבר עם החולים מתחילתו ועד סופו. עם זאת, הספרות המקצועית הנוגעת באורטיקריה חסרה לדבריהם מחקרים פרוספקטיביים בהקצאה אקראית המשווים תרופות ראש-בראש, כך שלא ניתן לדעת בשלב זה אם תרופה זו או אחרת צפויה לפעול במרבית החולים עם אורטיקריה כרונית ורפרקטורית לטיפול.
מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי המדובר בחדשות מלהיבות. לדבריו, ישנם אנשים עם מחלה עיקשת, אשר ללא תלות בטיפולים שינסו, לא יחוו רזולוציה של תסמיניהם. בעבודה הנוכחית מציעים החוקרים אפשרות נוספת לסייע לחולים אלו, אשר אינם מחלתם אינה נשלטת באמצעות התכשירים הקיימים, הוא מסביר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!