ניסיונות לאשר את הדיווחים האחרונים בנוגע לתועלת של פרוביוטיקה בילדים לא עלו יפה, כך בהתאם למחקרים שהוצגו בכנס האחרון של האקדמיה האירופאית לאלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית (EAACI – European Academy of Allergology and Clinical Immunology).
אחד החוקרים, שהציג מחקר בעניין זה, ציין כי הסקרנות בנוגע לתוספות פרוביוטיות כדרך להפחתת הסיכון לאסטמה ואלרגיות התעוררה לאחרונה בעקבות 2 דיווחים בנוגע לתועלת של תוספות אלו בילדים. על פי הדיווחים, לפרוביוטיקה יש השפעות חיוביות של המיקרופלורה של המעי ועל גירוי ייצור של T regulatory cytokines ושל Th 1 cytokines.
החוקרים בדקו 178 תינוקות בעלי סיכון גבוה לאלרגיות, וזאת כיוון שאימהותיהם סובלות מאלרגיות. בלידה, התינוקות חולקו אקראית לקבלת תוספות חיידקי לקטובצילוס או פלצבו מידי יום למשך 6 החודשים הראשונים לחייהם.
התינוקות עברו הערכה של תפקוד מערכת החיסון ושל התפתחות דרמטיטיס אטופית או אלרגיות למזון בגילאי 6 ו-12 חודשים. קולוניזציה של לקטובצילוס אושרה על פי בדיקות צואה.
על פי דיווח החוקרים, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות באף לא אחד מהפרמטרים החיסוניים שנבדקו באף לא אחד ממועדי המעקב, ובכללם רמות ציטוקינים, מונוציטים, תאי B, אלרגנים לקרדית האבק או לקטוגלובולין ביתא. בנוסף, בתגובה לחיסון לטטנוס ההבדל המשמעותי היחיד שנמצא היה רמה גבוהה יותר של אינטרלוקין-10 (10-IL) מאשר בקבוצת הפלצבו.
החוקרים הוסיפו, כי בקבוצת הפלצבו נמצאו רמות גבוהות יותר של אימונוגלובולין A מוקוזאלי (IgA), אם כי ללא מובהקות סטטיסטית. מבחינה קלינית, בקבוצת הפלצבו היו תוצאות טובות יותר בבדיקות דיקור העור בגיל שנה אחת.
החוקר שהציג את הממצאים ציין בכנס כי בניגוד לממצאים של מחקרים קודמים, צוות המחקר הנוכחי לא ראה ירידה בסיכון לדרמטיטיס אטופית, ואף ראה עלייה פרדוקסאלית בסנסיטיזציה של תינוקות שקיבלו תוספות פרוביוטיות. לדבריו, ממצאים חדשים אלה מעמידים בספק את התפקיד של פרוביוטיקה במניעת אלרגיות.
חוקר נוסף הציג ממצאים של מחקר אחר, אקראי וכפול סמיות, שבו 62 נשים הרות קיבלו תוספות לקטובצילוס או פלצבו, וכך גם התינוקות שנולדו, שהמשיכו לקבל תוספות אלו עד גיל 6 חודשים.
החוקרים בדקו את שחרור הציטוקינים ואת התגובה הפרוליפרטיבית של מונוציטים. אבותיהם של הילדים, או לפחות קרוב אחד מדרגה ראשונה מצד האם, סובלים מדרמטיטיס אטופית.
החוקר ציין כי, בדומה למחקר הראשון שהוזכר, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בריכוז הציטוקינים או בפרוליפרציה של מונוציטים בתגובה לגירוי על ידי 2-IL.
הערת מערכת: רק לפני מספר ימים פורסם אצלנו מחקר שדווקא הראה תוצאות מעודדות של שימוש בפרוביוטיקה בילדים עם דרמטיטיס אטופית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!