צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry.

מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין צריכת סוכר בתזונה ובין תסמיני דיכאון.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 18,439 מבוגרים בגילאי 20 שנים ומעלה אשר לקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011-2018.

מהנתונים עולה כי לאחר תקנון למספר ערפלנים, עליה בצריכת סוכר בהיקף של 100 גרם ביום לוותה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון (יחס סיכויים של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.40). בנוסף, בהשוואה למשתתפים ברבעון הראשון של צריכת סוכר יומית, קרי, אלו שצרכו את הכמות המעטה ביותר של סוכר בכל יום, באלו ברבעון העליון תועד יחס סיכויים של 1.33 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.61) לדיכאון.

החוקרים מדגישים מספר סיבות אפשריות לקשר בין צריכת סוכר ובין דיכאון. לדוגמא, דיאטה עתירת סוכר עלולה להביא לשינוי הרכב המיקרוביום במערכת העיכול ולהוביל להתפתחות דיכאון.

על-בסיס ממצאים אלו, יש לתת את הדעת לחשיבות הפחתת צריכת סוכר בתזונה, להגדיל את המודעות של האוכלוסייה לקשר בין הרכב התזונה והבריאות הנפשית.

מרכזים רפואיים וסוכנויות ממשלתיות עשויים לערוך שינויים בהדרכות בנושאי תזונה לציבור הרחב ולעדכן את המדיניות הרלבנטית עם הנחיה של הציבור להקפיד על אורח חיים בריא. חשוב לציין כי שינויים אלו דורשים מחקרים נוספים במטרה לתמוך במסקנות אלו.

מאחר ומדובר במחקר חתך, החוקרים מדגישים כי אין אפשרות לקבוע סיבתיות או לתקנן לערפלנים אפשריים אחרים דוגמת מצב סוציו-אקונומי, גורמים גנטיים או אורחות חיים..

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שכיחות מוגברת של דיכאון עם עליה בצריכה יומית של סוכר. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם מדובר בקשר סיבתי ומהם המנגנונים העומדים בבסיס הקשר הנ”ל.

BMC Psychiatry, Feb 8, 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן