בקרב חולים עם מחלת פרקינסון המטופלים ע”י מטפלים הסובלים מדיכאון תועד סיכון גבוה יותר לאיכות חיים ירודה וביקורים תכופים יותר בחדרי מיון, בהשוואה לחולי פרקינסון עם מטפלים שלא סבלו מדיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מחקרים קודמים הראו כי ישנה קורלציה בין העומס על המטפלים ובין עליה בתסמינים מוטוריים, ליקוי קוגניטיבי והפרעות שינה בקרב חולים עם מחלת פרקינסון, אך אין מידע רב אודות ההשפעה של העומס על המטפלים על הפרוגנוזה של חולי פרקינסון.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 454 חולים עם מחלת פרקינסון שהתגוררו בביתם (גיל ממוצע של 67.3 שנים) ובן משפחה או חבר ששימש כמטפל ללא-תשלום (גיל ממוצע של 65.9 שנים), שהיו חלק מפרויקט Foundation Parkinson’s Outcomes Project.
החוקרים אספו נתונים אודות שאלוני PDQ-39 (או Parkinson’s Disease Questionnaire) להערכת איכות חיים בריאותית (טווח 0-100; ציון גבוה יותר מעיד על איכות חיים נמוכה יותר), מדדי CES-D (או Center for Epidemiologic Studies Depression Scale), שאלון בן 20 שאלות לזיהוי דיכאון (ציון של מעל 16 נקודות מעיד על סיכון גבוה לדיכאון), דיווח-עצמי על אשפוזים ומספר ביקורים בחדרי מיון.
לאחר שני ביקורים שנתיים, בממוצע, הממצאים הצביעו על קשר בין טיפול בידי מטפל בסיכון גבוה יותר לדיכאון (מדד CES-D מעל 16 נקודות) ובין איכות חיים גרועה יותר בחולי פרקינסון, בהשוואה לחולים שטופלו בידי מטפל שלא סבל מדיכאון (מדד PDQ-39 ממוצע של 33.78 לעומת 24.50, בהתאמה; p<0.001).
עוד מדווחים החוקרים על קורלציה בין טיפול בידי מטפל עם תסמיני דיכאון משמעותיים יותר ובין עליה במספר ביקורים שנתיים לחדרי מיון (p=0.03).
לא תועד קשר משמעותי בין תסמיני דיכאון בקרב המטפלים ובין אשפוזי החולים, ככל הנראה עקב העדר עוצמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי דיכאון בקב המטפלים ותמיכה רבה חשובים למצב הבריאותי של חולים עם מחלת פרקינסון והמטפלים בהם.
JAMA Netw Open, Aug 11, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!