תסמיני דיכאון מלווים בסיכון מוגבר לאירוע מוחי ופרוגנוזה גרועה יותר (Neurology)

בחולים עם היסטוריה של תסמינים דיכאוניים תועד סיכון גבוה יותר לאירוע מוחי, בהשוואה לחולים ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מהנתונים עולה כי בקרב חולים עם תסמיני דיכאון טרם האירוע המוחי תועדו תוצאות גרועות יותר לאחר אירוע מוחי, כולל שיעורי תמותה גבוהים יותר במהלך החודש הראשון לאחר האירוע.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין דיכאון ובין סיכון מוגבר לאירוע מוחי. במחקר INTERSTROKE הם ביקשו לבחון את התרומה של תסמינים דיכאוניים לסיכון אירוע מוחי חד ולתוצאות לאחר חודש ברחבי העולם, בתתי-אוכלוסיות שונות ולפי סוג האירוע המוחי.

מחקר INTERSTROKE הינו מחקר מקרה-ביקורת בינלאומי של גורמי סיכון לאירוע מוחי אקוטי ראשון, שכלל 32 מדינות. קבוצת המקרים כללה חולים מאושפזים עם הוכחה הדמייתית לאירוע מוחי וקבוצת הביקורת כללה מטופלים תואמים בגיל, מין ובין אתרים. שאלות מתוקננות כללו שאלות לדיווח עצמי על תסמינים דיכאוניים במהלך 12 החודשים הקודמים ושימוש בנוגדי-דיכאון.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין תסמינים דיכאוניים לפני אירוע מוחי ובין הסיכון לאירוע מוחי חד.

מדגם המחקר כלל 26,877 משתתפים (40.4% נשים, גיל ממוצע של 61.7 שנים).

שיעורי הימצאות תסמינים דיכאוניים במהלך 12 החודשים הקודמים היו גבוהים יותר בקבוצת המקרים, בהשוואה לביקורות (18.3% לעומת 14.1%, p<0.001), עם הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים (p<0.001) עם שיעורי הימצאות הנמוכים ביותר בסין והגבוהים ביותר בדרום אמריקה (6.9% לעומת 32.2%).

בניתוח רב-משתני מצאו החוקרים כי תסמינים דיכאוניים לוו בסיכון מוגבר לאירוע מוחי חד (יחס סיכויים של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.34-1.58), עם עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לדימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.91) ואירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים של 1.44, רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.58).

קשר בהיקף גדול יותר עם אירוע מוחי תועד בחולים עם נטל תסמינים דיכאוניים גדול יותר.

למרות שתסמינים דיכאוניים טרם האשפוז לא נקשרו עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי בדרגה חמורה יותר, תסמינים אלו נקשרו עם סיכון מוגבר לתוצאות תפקודיות גרועות חודש לאחר האירוע המוחי (יחס סיכויים של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.19).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תסמינים דיכאוניים הינם גורם סיכון חשוב לאירוע מוחי חד, כולל אירוע מוחי איסכמי והמורגי. תסמינים דיכאוניים טרם האשפוז נקשרו עם תוצאות תפקודיות גרועות יותר, רמז להשפעה שלילית אפשרית של תסמינים דיכאוניים על ההתאוששות לאחר אירוע מוחי.

Neurology, March 2023

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן