גרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) הינה גישה יעילה לטיפול בחולים עם דיכאון מג’ורי ועמיד לטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת הינה טכניקת גירוי מוחי לא-פולשני העשויה להקל על תסמיני דיכאון ללא תופעות הלוואי האפשריות של טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון או טיפול בנזעי חשמל. מחקרים אקראיים ומבוקרים הצביעו על הבדלים בתועלת קלינית, במונחים של תגובה ושיעורי הפוגה. חולים הנכללים במחקרים אקראיים ומבוקרים לעיתים רחוקות מייצגים את אוכלוסיית העולם האמיתי לאור קריטריוני בחירה קפדניים שנועדו למנוע מחלות רקע, סיכון לאובדנות וערפלנים.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי ובחנו את הנתונים אודות 435 מבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורית שהשלימו גרייה מוחית מגנטית חוזרת בחמישה בתי חולים אוניברסיטאיים בצרפת בין 2015 עד 2020.
המשתתפים השלימו את מדד MADRS (או Montgomery and Asberg Depression Rating Scale) או מדד HDRS (או Hamilton Depression Rating Scale) להערכת חומרת תסמיני דיכאון לפני ואחרי גרייה מוחית מגנטית חוזרת. מאחר וחלק גדול יותר מהמשתתפים השלימו את שאלון MADRS, החוקרים המירו את מדדי HDRS ל-MADRS. תגובה לטיפול הוגדרה כירידה של לפחות 50% במדדי MADRS.
מרבית המשתתפים במחקר היו נשים (65%), בגיל ממוצע של 51.27 שנים. הפרעה דו-קוטבית תועדה ברבע מהמשתתפים (26%). מרבית המשתתפים (63%) טופלו בנוגדי-דיכאון, בעיקר תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים (220 חולים, 50.8%).
מבין 344 משתתפים עם מידע אודות מחלות רקע פסיכיאטריות, ב-239 (69.48%) דווח על לפחות מחלה אחת, כאשר חרדה הייתה הנפוצה ביותר (50%). עוד תועדו 77 חולים (23.109%) עם לפחות מחלה סומאטית אחת מבין 332 החולים עם מידע זמין אודות מחלות רקע אלו; המחלה הנפוצה ביותר הייתה מחלה קרדיווסקולארית (10.24%).
תדירויות הטיפול ב-rTMS נעו בין 1 ועד 50 הרץ, כאשר בממוצע נערכו 10.63-27.87 מפגשים.
מהנתונים עולה כי חל שיפור ממוצע של 33% עם ירידה ממוצעת של 9.47 במדד MADRS. שיעורי התגובה הממוצעים עמדו על 31% ושיעורי ההפוגה עמדו בממוצע על 22.8% (טווח, 16-50% בין אתרים).
בהשוואה למשתתפים עם דיכאון בדרגה בינונית, באלו עם דיכאון חמור תועד שינוי גדול יותר במדד MADRS (p<0.001).השינוי במדד MADRS היה גדול יותר בחולים ללא הפרעות פסיכיאטריות, בהשוואה לאלו עם הפרה פסיכיאטרית ברקע (P=0.019); לא תועדו הבדלים בין חולים עם וללא מחלות סומאטיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדויות עולם-אמיתי התומכות ביעילות rTMS ומעלות שאלות באשר לסיבות בגינן גישת טיפול זו נשמרת לקו טיפול שני או שלישי כנגד דיכאון, למרות הבטיחות, הזמינות והעלות המשתלמת.
Journal of Affective Disorders, Feb 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!