דיכאון ממושך עלול להאיץ הזדקנות המוח בגיל העמידה (J Affective Dis)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders עולה כי תסמיני דיכאון ממושכים מלווים בעליה של כשלוש שנים בגיל המוח, עדות להזדקנות מואצת של המוח בחולים עם דיכאון ארוך-טווח.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם הציע קשר אפשרי בין דיכאון ובין סיכון מוגבר לדמנציה בקשישים, אך הקשר בין דיכאון ובריאות המוח בבגרות מוקדמת ובגיל העמידה לא נבחן היטב.

מדגם המחקר הנוכחי כלל 649 חולים בגילאי 23-36 שנים בתחילת המחקר, אשר לקחו חלק במחקר CARDIA (או Coronary Artery Risk Development in Young Adults). כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI של המוח והערכה קוגניטיבית. הערכת תסמיני דיכאון הושלמה שש פעמים לאורך תקפה של 25 שנים באמצעות מדד CES-D (או Center for Epidemiological Studies Depression) והמדד חושב כממוצע תלוי-זמן. תסמיני דיכאון מוגברים הוגדרו בנוכחות מדד CES-D של 16 נקודות ומעלה. גיל המוח נקבע על-פי בדיקות הדמיה של מערכת העצבים.

מהנתונים עלה כי כל עליה של 5 נקודות בממוצע מדדי דיכאון לאורך 25 שנים לוותה בעליה של שנה אחת בגיל המוח וכי באלו עם תסמיני דיכאון מוגברים תועדה עליה ממוצעת של 3 שנים בגיל המוח, בהשוואה לאלו עם רמות דיכאון נמוכות יותר, לאחר תקנון לגורמים שכללו גיל כרונולוגי, מין, רמת השכלה, גזע, אתר בדיקת MRI ונפח תוך-גולגולתי. הקשר נחלש במודל שכלל תקנון לטיפול בנוגדי-דיכאון ונחלש עוד לאחר תקנון לעישון, צריכת אלכוהול, הכנסה, מדד מסת גוף, סוכרת ופעילות גופנית.

החוקרים גם בחנו את ההשפעה של תקופת הגיל של תסמיני דיכאון משמעותיים על גיל המוח. בהשוואה לתסמיני דיכאון מעטים, מדדי תסמיני דיכאון מוגבר בגילאי 30-39 שנים, 40-49 שנים ובגילאי 50-59 שנים נקשרו עם עליה בגילאי המוח של 2.43 שנים, 3.19 שנים ו-1.82 שנים.

בנוסף, תואר קשר בין תסמיני דיכאון מוגברים ובין עליה של פי שלוש בסיכויים לתפקוד קוגניטיבי ירוד בגיל העמידה (יחס סיכויים של 3.30), אם כי הסיכון פחת לאחר תקנון לטיפול בנוגדי-דיכאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי דיכאון ארוך-טווח עשוי להאיץ את הזדקנות המוח במבוגרים גיל העמידה.

J Affective Dis, January 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן