הפרעת אישיות גבולית מלווה בפרק זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה של דיכאון מג’ורי (Journal of Affective Disorders)

בחולים עם הפרעת אישיות גבולית ואירועי דיכאון מג’ורי תועד פרק זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה בדיכאון, בהשוואה לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית עם אירועי דיכאון מג’ורי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.

אירועי דיכאון מג’ורי נפוצים בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעה דו-קוטבית. הפרעת אישיות גבולית כרוכה בסיכון מוגבר לדיכאון, אך אין נתונים רבים אודות הקשר בין תסמיני הפרעת אישיות גבולית ובין דיכאון.  החוקרים כותבים כי אין מחקרים פרוספקטיביים להשוואת תסמיני מאניה/היפומאניה לאורך זמן במהלך ההחלמה מאירוע דיכאון מג’ורי בין חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית ואירוע דיכאון מג’ורי/הפרעת אישיות גבולית.

מחקר העוקבה כלל נתונים אודות 39 מבוגרים עם אירוע דיכאון מג’ורי עם הפרעת דיכאון מג’ורית, 33 חולים עם הפרעה דו-קוטבית ו-23 חולים עם הפרעת אישיות גבולית. החולים אובחנו עם אירוע דיכאון מג’ורי על-פי ראיונות SCID-I/P ו-SCID-II, תסמינים מעורבים זוהו באמצעות מדד Mix-MDE ותסמיני הפרעת אישיות גבולית זוהו באמצעות מדד Borderline Personality Disorder Severity Index.

לאורך תקופה של שישה חודשים, המשתתפים השלימו הערכות דו-שבועיות. התוצאים העיקריים היו מרווח הזמן עד להפוגה מלאה ראשונה של התסמינים ומשך ואופי אירועי מצב רוח.

חציון משך הפרעת מצב רוח עמד על 60.9 ימים, כאשר חציון מספר אירועי הפרעת מצב רוח עמד על 4.49, 8.05 ו-4.67, בהתאמה, באלו עם הפרעת דיכאון מג’ורית, הפרעה דו-קוטבית והפרעת אישיות גבולית. חציון משך הפרעת דיכאון מג’ורי עמד על 69.2 ימים, 40.30 ימים ו-75.6 ימים, בהתאמה.

שיעורי הפוגה בתסמיני דיכאון היו דומים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית ואירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית. עם זאת, בחולים עם אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית מרווח הזמן עד להפוגה ראשונה היה קצר יותר משמעותית (יחס סיכון של 2.44). בחולים עם הפרעת אישיות גבולית תועד מרווח זמן ארוך יותר משמעותית עד להפוגה ראשונה (יחס סיכון של 0.95).

כאשר החוקרים חילקו את המשתתפים במחקר לחמישונים לפי חומרת מאפייני הפרעת אישיות גבולית, זוהה הבדל של כחודש אחד במרווח הזמן עד להפוגה ראשונה בין החמישון הראשון והשלישי ובין החמישון השלישי והחמישי, עם מרווח זמן ארוך יותר בחולים עם תסמינים חמורים יותר של הפרעת אישיות גבולית.

החוקרים כותבים כי הפרעת אישיות גבולית מלווה במרווח זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה בתסמיני דיכאון וממצאי המחקר מעידים כי חומרת הפרעת אישיות גבולית עשויה להוות סמן למחלה חמורה יותר בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית.

 

Journal of Affective Disorders, Jan 2023

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן