אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון (מתוך כנס BRAINWeek 2022)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס BRAINWeek 2022 עולה כי אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון, אם כי לא ניתן לקבוע כי מדובר בקשר סיבתי.

במהלך ההרצאה פירטו החוקרים על מחקר שערכו בשנת 2018 והתמקד באובדן שמיעה על-רקע גילי ותסמיני דיכאון בלמעלה מ-5,300 מבוגרים היספאנים. מהתוצאות עלה כי בהשוואה לאלו עם שמיעה תקינה, באלו עם אובדן שמיעה קל תועד סיכון גבוה פי 1.8 להתפתחות דיכאון, באלו עם אובדן שמיעה בינוני נרשמה עליה של פי 2.4 בסיכון להופעת דיכאון ובנוכחות אובדן שמיעה בדרגה חמורה הסיכון לדיכאון היה גבוה פי 4.3

המומחים מסבירים כי מאפייני אובדן שמיעה על-רקע גילי העשויים להוביל לדיכאון מסווגים לשתי קטגוריות: גורמים הקשורים בקשר סיבתי וגורמים הקשורים בקשר לא-סיבתי. תהליך תקין של זקנה, גורמים נוירו-דגנרטיביים ומחלה מיקרווסקולארית הן דוגמאות לאלו הנכללים תחת קטגוריית קשר סיבתי, כאשר ליקוי קוגניטיבי, טנטון וירידה ביצירת קשרים עם אחרים עקב טנטון וללא-תלות בכך הן דוגמאות למצבים הנכללים בקטגוריית קשר לא-סיבתי.

הסבר פחות הגיוני הוא סיבתיות הפוכה, מצב היפותטי בו לדוגמא אדם המפתח דיכאון מבודד את עצמו באמצעות אוזניות ושומע מוזיקה רועשת. חשיפה ארוכת טווח לרעש עז עשויה להוביל בהמשך לאובדן שמיעה.

הנתונים הקיימים בספרות הרפואית הוכיחו כי קיים קשר חד-משמעי בין אובדן שמיעה ובין תסמני דיכאון וכי אובדן שמיעה עשוי להיות גורם לדיכאון וכי עזרי שמיעה עשויים לסייע במניעת דכאון.

המומחים מציינים כי בניגוד לנקיטת פעולה מיידית במקרים בהם ילדים חווים אובדן שמיעה, במבוגרים הסובלים מאובדן שמיעה אינם זוכים לתגובה כה מהירה. הם סבורים כי ללא תלות בגורם או בגיל החולה, הצורך בטיפול הוא מיידי למניעת סיבוכים שליליים בעתיד עקב הפגיעה בשמיעה.

החוקרים מדגישים כי העדות לקשר בין אובדן שמיעה ובין דיכאון אינה מעידה כי מדובר על קשר סיבתי ומוסיפים כי על-מנת למצוא מענה לשאלה זו, יש להשלים סדרה של מחקרים אקראיים ומבוקרים לאיסוף נתונים במידה להוכיח או להפריך אם מדובר בקשר סיבתי.

 

מתוך כנס BRAINWeek 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן