עדויות חדשות תומכות ביעילות גירוי מוחי עמוק כנגד דיכאון עמיד לטיפול (Molecular Psychiatry)

גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) עשוי להוות אמצעי טיפול יעיל בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry.

החוקרים התבססו על בדיקות PET לזיהוי שינויים מטבוליים במוח לאחר 12 חודשים מהשתלת DBS בעשרה חולים עם דיכאון עמיד לטיפול. התוצא העיקרי של המחקר היה ירידה של 50% במדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale).

עשרת המשתתפים במחקר השלימו בדיקות PET לפני השתלת DBS, שישה חודשים לאחר השתלת מערכת לגירוי מוחי עמוק ושוב לאחר 12 חודשים. מבין 10 החולים הללו, בשמונה חולים הייתה עדות לתגובה לגירוי מוחי עמוק המכוון לענף סופרו-לטראלי של צבר סיבים בחלק המדיאלי של המוח הקדמי.

בדיקות ה-PET הדגימו ירידה משמעותית במטבוליזם באזור קאודט דו”צ, תלמוס מדיאו-דורסאלי ובחלק קדמי דורסאלי של קורטקס סינגולייט לאחר שישה חודשים, אשר נותרו 12 חודשים לאחר הניתוח. לאחר 12 חודשים מהניתוח, תועדה גם ירידה משמעותית במטבוליזם באזור קורטקס פרה-פרונטלי ונטראלי משמאל. הממצאים הצביעו על קורלציה בין ירידה במטבוליזם בקאודט ימין לאחר 12 חודשים ובין הירידה הממוצעת במדד MADRS.

מבדיקות ה-PET עלה כי אזור המטרה הקטן אליו כוון הגירוי המוחי העמוק הינו מקור להשפעות דיפוזיות רבות. החוקרים מדגישים כי לא מדובר בהשפעה מבודדת מאחר ואין אזור יחיד במוח הקשור בדיכאון ויש להביא לשינוי בכל המוח. על-ידי הכוונת הטיפול ליעד קטן זה, ניתן היה להשיג את ההשפעה הרצויה.

החוקרים מסבירים כי תגובה לטיפול בגירוי מוחי עמוק משמעותה כי חומרת הדיכאון ממנו סובל החולה פחתה בלפחות מחצית. עבור חולים עם דיכאון כרוני ועמיד לטיפול, הפחתת התסמינים במחצית הינה שיפור משמעותי וההבדל בין מוגבלות ליכולת לתפקד. השינויים במטבוליזם שתועדו לאחר גירוי מוחי עמוק היו בקורלציה עם התגובה הקלינית.

מנתוני המחקר עולות עדויות באשר לאופן בו ניתן לשנות את תפקוד המוח בטווח הארוך ואת האופן בו המוח מתחיל לסדר עצמו ולעבד מידע.

 

Molecular Psychiatry, 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן