בחולים עם אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) סיכון מוגבר לדיכאון ובשכיחות גבוהה יותר מקבלים מרשם לטיפול בתרופות ממשפחת נוגדי-דיכאון, בהשוואה למטופלים ללא מחלת הריאות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine.
מחקר העוקבה הגדול כלל 44,362 חולים עם אבחנה מאושרת של COPD (גיל ממוצע של 67.8 שנים; 37.5% נשים) במאגר THIN (The Health Improvement Network). לחולים התאימו החוקרים 124,140 ביקורות ללא COPD (גיל ממוצע של 67.5 שנים; 33.7% נשים) תואמות בגיל, מין ורופא מטפל.
שיעורי היארעות דיכאון היו גבוהים יותר בחולים עם COPD, בהשוואה לאלו ללא מחלת הריאות (11.4 לעומת 5.7 מקרים ל-1,000 שנות-אדם לאחר אבחנת COPD, p<0.001). בנוסף, בחולי COPD תועד שיעור גבוה יותר של מרשמים לטיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לביקורות (17.9% לעומת 11.7%, p<0.001).
בקרב חולים עם COPD תועד סיכוי גבוה ב-42% לאבחנה של דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.32-1.53; P<0.001) ועליה של 40% בסיכוי לקבלת מרשם לטיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.45; p<0.001) בהשוואה לביקורות.
בדומה, שיעורי היארעות משלב דיכאון וטיפול בנוגדי-דיכאון היו גבוהים יותר בחולי COPD (יחס סיכון מתוקן של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.36-1.46; p<0.001).
במדגם המחקר, 2,339 חולים עם COPD דיווחו על קוצר נשימה חמור יותר ומדד קוצר נשימה לפי MRC (Medical Research Council) בדרגה 4-5. בהשוואה ל-20,853 חולים עם פחות קוצר נשימה ומדד קוצר נשימה לפי MRC של 1-3 נקודות, בחולים אלו תועד סיכון מוגבר להיארעות דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.28; רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.63; p=0.044), מרשם לטיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.44; p<0.001) או גם אחד משני אלו (יחס סיכון מתוקן של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.46; p<0.001).
אבחנה מוקדמת של דיכאון מאפשרת לאנשי הצוות הרפואי לפתח גישות טיפול מתאימות יותר, לסייע בבחירת טיפול תרופתי ולא-תרופתי ולהפחית את הסיכון לפספס תסמינים קריטיים של המטופלים; כל אלו עשויים לתרום לשיפור התוצאות הקליניות.
Respir Med. 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!