בקרב צעירים המקבלים מרשם לטיפול באופיואידים נרשמה עליה משמעותית בסיכון להתנהגות אובדנית, בהשוואה לאלו שקיבלו מרשם לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs, או NSAID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש משבדיה שפורסמו בכתב העת Pediatrics.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אופיואידים מלווים בשיעור הולך וגדל של מקרי תמותה עקב אובדנות. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין התחלת טיפול באופיואידים להקלה על כאב ובין התנהגות אובדנית בצעירים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-1.9 מיליון משתתפים בגילאי 9 עד 29 שנים, ללא תיעוד קודם של מרשם לטיפול באופיואידים. הם זיהו מרשמים שנופקו החל מינואר 2007 ואספו נתונים אודות פגיעה עצמית ומוות עקב אובדנות עד דצמבר 2013. תחילה הם השוו בין חולים שהחלו טיפול באופיואידים ובין משתתפים עם נתונים דמוגרפיים דומים שלא החלו טיפול בתרופות אלו. בהמשך, הם בחנו התנהגות אובדנית בקרב אלו שהחלו טיפול באופיואידים בהשוואה לאלו שהחלו NSAID.
מהנתונים עולה כי 201,433 משתתפים קיבלו מרשם לטיפול באופיואידים. בהשוואה לביקורות תואמות דמוגרפית אשר לא קיבלו מרשם לתרופות אלו, בקרב 180,808 החולים שקיבלו טיפול זה תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתנהגות אובדנית (יחס סיכון של 2.64, רווח בר-סמך 95% של 2.47-2.81). עם זאת, בהשוואה ל-255,096 חולים שהחלו טיפול ב-NSAID, בקרב 86,635 החולים שהחלו טיפול באופיואידים תועדה עליה של 19% בסיכון להתנהגות אובדנית (יחס סיכון של 1.19, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.28), מקביל להיארעות משוקללת מצטברת לאחר חמש שנים של 2.2% (רווח בר-סמך 95% של 2.1-2.4) עם התחלת אופיואידים ושל 1.9% (רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.0) עם התחלת NSAID.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התחלת טיפול באופיואידים עשויה לתרום קלות לעליה בסיכון להתנהגות אובדנית בקרב צעירים המקבלים טיפול תרופתי להקלה על כאב. במאזן התועלת מול הסיכונים בהתחלת אופיואידים, ממצאים אלו מציעים כי הסיכון המוגבר להתנהגות אובדנית אינו מהווה שיקול מג’ורי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!