טיפול בקטמין עשוי לשפר תפקוד נוירו-קוגניטיבי בחולים עם דיכאון ומחשבות אובדניות (The Journal of Clinical Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בקטמין עשוי לשפר תוצאות נוירו-קוגניטיביות לאחר 24 שעות בקרב חולים עם דיכאון ומחשבות אובדניות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן קטמין במינונים קטנים מהמינון הניתן להרדמה מביא להקלה מהירה בתסמיני דיכאון ומחשבות אובדניות בחלק מהחולים עם דיכאון אך ההשפעות על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי בחולים אלו אינן מובנות היטב.

במסגרת המחקר הנוכחי, 78 חולים עם דיכאון ומחשבות אובדניות בעלות משמעות קלינית השלים הערכה נוירו-פסיכולוגית לפני ויממה לאחר טיפול כפל-סמיות בקטמין דרך הוריד (39 חולים) או Midazolam (39 חולים). תת-קבוצה של חולים שחולקו ל-Midazolam בהם לא תועדה נסיגה במחשבות האובדניות לאחר עירוי ראשוני קיבלו טיפול בתווית-פתוחה בקטמין והשלימו הערכה נוירו-קוגניטיבית נוספת יממה לאחר טיפול זה.

התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בתוצאות מבחנים נוירו-קוגניטיביים.

מהנתונים עולה כי מתן סמוי של קטמין הוביל לשיפור מהיר במחשבות אובדניות ובמצב הרוח, בהשוואה ל-Midazolam, כפי שדווח בעבר. עוד עולה מהנתונים כי טיפול בקטמין, בהשוואה ל-Midazolam, לווה בשיפור ספציפי בזמן תגובה ובהפרעה לעיבוד מידע/בקרה קוגניטיבית מדד אשר נקשר עם ניסיון אובדני קודם בחולים עם דיכאון.

בקרב חולים ללא תגובה משמעותית לטיפול ב-Midazolam, מתן קטמין בתווית-פתוחה לווה בשיפור בזמני תגובה ובהפרעה לעיבוד מידע/בקרה קוגניטיבית, בהשוואה להערכות הקודמות.

עם זאת, החוקרים מציינים כי לא תועדה קורלציה בין שיפור נוירו-קוגניטיבי ובין שינויים בדיכאון, מחשבות אובדניות, או מצב רוח כללי.

בסיכומו של דבר, לקטמין השפעה חיובית על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי יממה לאחר הטיפול בלפחות מדד אחד הקשור עם התנהגות אובדנית בחולים עם דיכאון. ממצאי המחקר מצביעים על השפעה נוספת של טיפול בקטמין בחולים עם דיכאון בסיכון להתנהגות אובדנית.

The Journal of Clinical Psychiatry 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן