סמנים של תנגודת לאינסולין מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעת דיכאון מג’ורי במבוגרים ללא היסטוריה של הפרעת דיכאון או חרדה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין תנגודת לאינסולין ובין דיכאון. במאמר שפורסם בעבר ב-JAMA Psychiatry דווח על קשר בין תנגודת לאינסולין ובין אירוע דכאוני וחומרת דיכאון, אך באותו מחקר הושלמה הערכת דיכאון ותנגודת לאינסולין באותה נקודת זמן.
כעת בחנו החוקרים את הנתונים אודות 601 חולים בגילאי 18 עד 65 שנים ללא היסטוריה של דיכאון או הפרעת חרדה, אשר לקחו חלק במחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety, אשר נועד לבחון את המהלך וההשלכות של הפרעות חרדה ודיכאון בבגרות. היארעות הפרעת דיכאון מג’ורי הייתה התוצא העיקרי של המחקר.
מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות הפרעת דיכאון מג’ורי עמדו על 14% מהמשתתפים במדגם לאורך המעקב. עליה ביחס טריגליצרידים ל-HDL (יחס סיכון של 1.89, רווח בר-סמך 95% של 1.15-3.11), רמות סוכר בדם בצום גבוהות יותר (יחס סיכון של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.77) והיקף מותניים גבוה יותר (יחס סיכון של 1.11, רווח בר- סמך 95% של 1.01-1.21) לוו בסיכון מוגבר להיארעות דיכאון מג’ורי.
החוקרים זיהו קשר חיובי בין התפתחות מצב טרום-סוכרת במהלך השנתיים שקדמו למחקר ובין היארעות דיכאון מג’ורי (יחס סיכון של 2.66, רווח בר-סמך 95% של 1.13-6.27). עם זאת, לא זוהה קשר בין התפתחות יחס טריגליצרידים ל-HDL גבוה והשמנה מרכזית במהלך אותה תקופה ובין היארעות דיכאון מג’ורי.
החוקרים מתכננים לבחון את הרעיון של תת-סוג מטבולי של דיכאון ואם טיפולים מסוימים עשויים לסייע יותר בטיפול בדיכאון בחולים עם עמידות לאינסולין.
American Journal of Psychiatry 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!