סיפור משפחתי של דיכאון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בילדים (JAMA Psychiatry)

ילדים בגיל 9 שנים מצויים בסיכון מוגבר להפרעת דיכאון מג’ורית והפרעות פסיכיאטריות אחרות במידה ואחד מקרובי המשפחה שלהם סובל מההפרעה, כך עולה מניתוח נתוני מחקר ABCD (Adolescent Brain Cognitive Development) שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 11,200 ילדים ממחקר ABCD, אשר היו בגיל ממוצע של 9.9 שנים.

מהנתונים לפי דיווחי ההורים עולה כי השכיחות המשוקללת של התנהגות אובדנית עמדה על 5% בקרב ילדים ללא סיפור משפחתי של דיכאון ועל 7.2% בילדים עם סיפור משפחתי של דיכאון של אחד הסבים. הסיכון הנ”ל עלה ל-12.1% בקרב ילדים עם דיכאון רק בדור של הוריהם ול-15% בנוכחות דיכאון בשני הדורות (p<0.001).

על-פי דיווחי הילדים, השכיחות המשוקללת של התנהגות אובדנית עמדה על 7.4% בילדים ללא סיפור משפחתי של דיכאון, כאשר בנוכחות סיפור משפחתי של דיכאון באחד הסבים תועד סיכון של 7.0%, בנוכחות היסטוריה של דיכאון באחד ההורים השכיחות המשוקללת של התנהגות אובדנית עמדה על 9.8% וכאשר תועדה היסטוריה זו בשני הדורות עמדה השכיחות המשוקללת של התנהגות אובדנית על 13.8% (p<0.001).

החוקרים מצאו כי שיעורי הימצאות הפרעות דיכאון בקרב הילדים נותרו די יציבות בסיווג לפי גזע, מוצא אתני, מין ומצב סוציו-אקונומי.

מומחים בתחום מציינים כי ההבדל בהשפעה של היסטוריה משפחתית על דיכאון ושיעורי דיכאון בקבוצות דמוגרפיות שונות מהווה נקודה חשובה. מחקרים קודמים הראו כי נשים, בני מיעוטים ואלו במעמד סוציו-אקונומי נמוך מצויים כולם בסיכון מוגבר לדיכאון, כאשר התוספת של היסטוריה משפחתית של דיכאון מובילה לכך שמדובר באוכלוסיות פגיעות מאוד לדיכאון מג’ורי.

ממצאי המחקר מעידים כי בנוכחות קרובי משפחה עם דיכאון לאורך מספר דורות קיים סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בילדים. הנתונים מדגישים את הצורך בבדיקות סקר להערכת היסטוריה משפחתית של דיכאון בעת ההערכה של ילדים.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן