מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Epidemiology עולה כי אבטלה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, כאשר בבסיס הקשר הנ”ל תתכן עליה בהפרעות שימוש בחומרים, תאונות דרכים ואלימות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי התמותה בקרב מובטלים ממקומות אל מול קבוצת ביקורת שכללה משתתפים שאינם מובטלים. לצורך כך, הם אספו נתונים ממאגר ארצי מפינלנד אודות 275,738 מבוגרים בגילאי 25-63 שנים בשנים 1999-2009.
בקרב גברים מובטלים נרשמה עליה של פי 2.43 בסיכון לתמותה על-רקע הפרעות שימוש בחומרים (יחס סיכון של 2.43, רווח בר-סמך 95% של 2.22-2.67), בהשוואה לאלו שעבדו במקום עבודה יציב, עם עליה של פי 1.85 (יחס סיכון של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.65-2.08) ועליה של פי 2.16 (יחס סיכון של 2.16, רווח בר-סמך 95% של 1.84-2.53), אל מול אלו שעבדו במקומות עבודה שהיו בקיצוצים ואלו שעבדו במקומות עבודה שנסגרו, בהתאמה. בקרב נשים מובטלות נרשמה עליה של פי שלוש (יחס סיכון של 3.01, רווח בר-סמך 95% של 2.42-3.74), פי 2.39 (יחס סיכון של 2.39, רווח בר-סמך 95% של 1.75-3.27) ופי 1.47 (יחס סיכון של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.99), בהשוואה לאלו שעבדו במקום עבודה יציב, אלו שעבדו במקומות עבודה שהיו בקיצוצים ואלו שעבדו במקומות עבודה שנסגרו, בהתאמה.
אבטלה ממקומות עבודה יציבים לוותה בעליה בשיעורי תמותה על-רקע הפרעות פסיכיאטריות או פגיעה עצמית. עם זאת, תמותה עקב מחלת לב איסכמית ומחלות סומאטיות אחרות פחתה באלו שהיו מובטלים לאחר סגירת מקום העבודה שלהם.
ממצאים אלו מעידים כי ישנם מנגנונים שונים בבסיס העליה בתמותה בקרב מובטלים. עם זאת, ייתכן קשר סיבתי בין אבטלה ובין הפרעות שימוש בחומרים בגברים ובנשים ותאונות דרכים ואלימות בקרב גברים.
Am J Epidemiol. 2020;189(7):698-707
הערת מערכת:
בסיטואציה שבה הצפי הוא לכמיליון מובטלים (ואם לוקחים בחשבון גם את העצמאים אז אולי יותר) יש ודאי חשיבות להעלאת מודעות לתוצאות מחקר זה הן מצד הקהילה הרפואית, הן מצד הציבור ובודאי גם מקבלי ההחלטות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!