סיכון מוגבר לאובדנות בעקבות אבחנת מחלה נוירולוגית (JAMA)

במהלך החודשים הראשונים לאחר אבחנת הפרעה נוירולוגית חלה עליה קטנה אך משמעותית בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני, כך עולה מנתונים אודות למעלה מ-7 מיליון נבדקים, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA. יתרה מזאת, בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית חמורה נרשם סיכון גבוה פי 4-5 לתמותה עקב מעשה אובדני, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיים סיכון מוגבר לתמותה עקב אובדנות בקרב חולים עם הפרעות נוירולוגיות. החוקרים השלימו מחקר עוקבה ארצי, רטרוספקטיבי, שכלל למעלה מ-7 מיליון תושבים בגילאי 15 שנים ומעלה שהתגוררו בדנמרק בין 1980 עד 2016. הם זיהו כ-1.2 מיליון מטופלים שפנו להערכה רפואית בשל חבלת ראש, אירוע מוחי, אפילפסיה, פולינוירופתיה, מחלות של צומת שריר-עצב, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, זיהומים במערכת העצבים המרכזית, דלקת קרום המוח, דלקת המוח, ALS, מחלת הנטינגטון, דמנציה, לקות אינטלקטואלית ומחלות אחרות של המוח. התוצא העיקרי היה תמותה עקב מעשה אובדני בין 1980-2016.

החוקרים מדווחים כי מבין למעלה -7.3 מיליון משתתפים שהיו במעקב לאורך למעלה מ-161 מיליון שנות-אדם, 35,483 הלכו לעולמם עקב מעשה אובדני (חציון מעקב של 23.6 שנים). מבין אלו, הרוב היו גברים (77.4%), כאשר ב-14.7% (5,141 חולים) תועדה אבחנה של הפרעה נוירולוגית, מקביל לשיעור אובדנות של 44.0 מקרים ל-100,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-20.1 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית.

בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית תועד יחס שיעורי היארעות של 1.8 (רווח בר-סמך 95% של 1.7-1.8), בהשוואה לאלו ללא אבחנה דומה. הסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני היה גבוה עוד יותר בחולים עם אבחנה של ALS (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.5-6.9) ומחלת הנטינגטון (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.1-7.7), עם עליה קטנה יותר בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני באלו עם טרשת נפוצה (יחס שיעורי היארעות של 2.2, רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.6), חבלת ראש (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.7), אירוע מוחי (יחס שיעורי היארעות של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.2-1.3) ואפילפסיה (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.8).

החוקרים מציינים כי הקשר השתנה בהתאם למרווח הזמן שחלף מהאבחנה עם יחס שיעורי היארעות מתוקן של 3.1 (רווח בר-סמך 95% של 2.7-3.6) לאחר 1-3 חודשים מהאבחנה ושל 1.5 (רווח בר-סמך 95% של 1.4-1.6) לאחר 10 שנים ומעלה מהאבחנה.

בהשוואה לאלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית, באלו עם דמנציה הסיכון הכולל לתמותה עקב אובדנות היה קטן יותר (יחס שיעורי היארעות של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9), אך בחודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכון מוגבר פי שלוש לתמותה עקב אובדנות (יחס שיעורי היארעות של 3.0, רווח בר-סמך 95% של 1.9-4.6).

בקרב חולים עם מחלת הנטינגטון, הסיכון האבסולוטי עמד על 1.6% (רווח בר-סמך 95% של 1.0-2.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדנמרק בין השנים 1980-2016 תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של תמותה עקב מעשה אובדני בקרב חולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית, בהשוואה לאלו ללא הפרעה נוירולוגית. עם זאת, ההבדל בסיכון האבסולוטי לא היה גדול.

JAMA. Published online February 4, 2020.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן