עישון עלול להביא לעליה בסיכון לפסיכוזה ודיכאון (Psychol Med)

במאמר שפורסם במהלך חודש נובמבר בכתב העת Psychological Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקשר בין עישון, סכיזופרניה ודיכאון נובע לפחות בחלקו מהשפעה סיבתית של עישון, ממצאים התומכים בהשלכות השליליות של עישון על הבריאות הנפשית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי הימצאות עישון בקרב חולים עם סכיזופרניה ודיכאון גבוהים יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. כעת הם השלימו מחקר עם הקצאה אקראית מנדליאנית במטרה לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי, על-בסיס וריאנטים גנטיים שזוהו במחקרי GWAS (Genome-Wide Association Studies).

החוקרים ניתחו את הנתונים ממאגר UK BioBank אודות למעלה מ-460,000 משתתפים ממוצא אירופאי, במטרה לקבוע את ההשפעה של עישון במהלך החיים על הסיכון לדיכאון וסכיזופרניה. הם אספו נתונים אודות התחלת עישון ממחקר GSCAN (Genome-wide Association Study of the Sequencing Consortium of Alcohol and Nicotine use) וזיהו סך כולל של 378 SNP (Single Nucleotide Polymorphism, או SNP) מ-1.2 מיליון משתתפים ממוצא אירופאי. אותם SNP סיפקו הסבר ל-2% מהשונות בהתחלת עישון.

מהנתונים עולות עדויות מוצקות לפיהן עישון הינו גורם סיכון לסכיזופרניה (יחס סיכויים של 2.27, p<0.001) ודיכאון (יחס סיכויים של 1.99, p<0.001). התוצאות נותרו עקביות כאשר החוקרים בחנו את העישון במהלך החיים והתחלת עישון.

ממצאי המחקר הצביעו על עדות מסוימת לפיה נטיה גנטית לדיכאון מעלה את הסיכוי לעישון (p=0.005), אך העדויות בנוגע לסכיזופרניה היו סותרות, עם עדויות חלשות מאוד להשפעה על התחלת עישון.

החוקרים כותבים כי מנתונים אלו עולה כי הקשר בין עישון, סכיזופרניה ודיכאון נובע לפחות בחלקו מעישון. הממצאים תומכים בהשלכות השליליות של עישון על הבריאות הנפשית.

Psychol Med. Published online November 6, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן