דיכאון הינו המנבא המשמעותי ביותר של איכות החיים הבריאותית בטווח הארוך בחולים עם דיסטוניה מבודדת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-International Congress of Parkinson’s Disease.
מדגם המחקר כלל 155 חולים אשר השלימו הערכות בתחילת המחקר ולאחר שנה ושנתיים.
חרדה ודיכאון נבחנו על-בסיס מדד Hamilton Anxiety Depression Scale. מדד Liebowitz Social Anxiety Scale שימש להערכת חרדה חברתית.
מהנתונים עלה כי מדדים גבוהים יותר של דיכאון בתחילת המחקר ניבאו איכות חיים בריאותית נמוכה יותר בכל שמונת התחומים שנבחנו. באשר לחרדה מוכללת, כפי שנקבע לפי מדד Hamilton Score, החוקרים מצאו גם השפעה על איכות החיים, אך רק בשלוש קטגוריות שונות הנוגעות לבריאות כללית, כאב ובריאות נפשית.
עוד זיהו החוקרים קשר עם חרדה חברתית, אך מעניין לציין כי מדדי חרדה גבוהים יותר עמדו בקורלציה עם איכות חיים טובה ביותר לאחר שנתיים.
המרכיב המוטורי של דיסטוניה, כפי שנקבע לפי סולם BFMDRS (Burke-Fahn-Marsden Dystonia Rating Scale), ניבא את איכות החיים הבריאותית רק בהקשר של תפקוד חברתי. לא תועדה קורלציה בין רעד דיסטוני, גיל או מגדר ובין איכות החיים הבריאותית.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי במקרים של דיסטוניה, לדיכאון הייתה השפעה ניכרת על איכות החיים הבריאותית. מסקנתם הייתה כי לדיכאון השפעה חמורה מאוד על איכות החיים של החולים בטווח הארוך וכי יש לטפל בכך באופן ספציפי.
מתוך כנס מטעם ה-International Congress of Parkinson’s Disease.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!