מקומו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כנגד דיכאון מג’ורי בצעירים (Lancet Psychiatry)

לתוספת נוגדי-דיכאון לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) אין ערך מוסף, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, להקלה על תסמיני דיכאון מג’ורי בצעירים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם שילוב Fluoxetine עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יעיל יותר ממתן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו, בצעירים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בדרגה בינונית-עד-חמורה.

מחקר YoDA-C (Youth Depression AlleviationCombined Treatment) הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי, שכלל משתתפים בגילאי 15-25 שנים עם דיכאון מג’ורי בדרגה בינונית-עד-חמורה, אשר פנו לטיפול באחד מארבעה מרכזים ברחבי מלבורן, אוסטרליה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למשך 12 שבועות, בשילוב עם Fluoxetine או פלסבו.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale)  לאחר 12 שבועות.

מדגם המחקר כלל 153 משתתפים (גיל ממוצע של 19.6 שנים), אשר גויסו למחקר בין פברואר 2013 ועד דצמבר 2016. מבין אלו, 77 משתתפים נכללו בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו ו-76 חולים נכללו בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluxoetine. כל המשתתפים סבלו מדיכאון חמור בתחילת המחקר (מדד MADRS ממוצע של 33.6 בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד ו-32.2 בקבוצת הטיפול המשולב).

לאחר 12 שבועות טיפול, בשתי הקבוצות נרשמה ירידה במדדי MADRS (13.7- נקודות בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו ו-15.1- נקודות בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluoxetine). לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית במדדי MADRS בין הקבוצות (1.4-, p=0.39). מניתוח הנתונים עלה כי תוספת הטיפול התרופתי עשויה להועיל לחולים עם תסמיני חרדה נלווים ובאלו בגיל מבוגר יותר.

החוקרים מדווחים כי בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו תועדו חמישה ניסיונות אובדניים, כאשר בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluoxetine תועד ניסיון אובדני אחד (p=0.21), ללא הבדלים בין הקבוצות בהתנהגויות אובדניות אחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים צעירים עם תסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה, תחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אין ערך מוסף למתן Fluoxetine.  תוספת הטיפול התרופתי עשויה להועיל לחולים עם תסמיני חרדה נלווים ובאלו בגיל מבוגר יותר.

Lancet Psychiatry. Published online July 29, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן