מנתונים חדשים מאנגליה, שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology, עולה סיכון מוגבר לאובדנות בחולים עם אבחנה של ממאירויות מסוימות. החוקרים מדווחים כי מדובר בעליה מטרידה בסיכון למקרי תמותה הניתנים למניעה. הסיכון המוגבר במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר האבחנה מעיד על צורך בתמיכה פסיכולוגית למטופלים אלו.
מטרת המחקר הייתה לכמת את הסיכון לאובדנות בקרב חולי סרטן באנגליה ולזהות גורמי סיכון העשויים לסייע במקרים אלו. המחקר מבוסס-אוכלוסיה התבסס על נתונים ממאגר National Cancer Registration and Analysis Service באנגליה עם הערכת נתוני התמותה אודות למעלה מ-4.7 מיליון (22 מיליון שנות-אדם בסיכון).
מבין 4,722,099 חולי סרטן (50.3% גברים), למעלה מ-3.5 מיליון (74.3%) היו בגילאי 60 שנים ומעלה בעת האבחנה. סך כולל של 2,491 חולים (1,719 גברים ו-772 נשים) עם סרטן הלכו לעולמם עקב מעשה אובדני (0.08% מכלל מקרי התמותה במהלך המעקב).
שיעורי התמותה הסטנדרטיים (Standardized Mortality Ratio) לאובדנות עמדו על 1.20 והעליה האבסולוטית בסיכון לכל 10,000 שנות-אדם עמדה על 0.19. הסיכון הגבוה ביותר תועד בקרב חולים עם מזותליומה, עם סיכון גבוה פי 4.51, המקביל ל-4.20 מקרי תמותה נוספים לכל 10,000 שנות-אדם. הבאים ברשימה היו סרטן לבלב (עליה של פי 3.89), וושט (עליה של פי 2.65), ריאות (עליה של פי 2.57) וקיבה (עליה של פי 2.20). הסיכון לאובדנות היה הגבוה ביותר במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר אבחנת ממאירות (עליה של פי 2.74 בסיכון לתמותה).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על צורך בשיפור התמיכה הפסיכולוגית לכלל חולי סרטן, תוך התייחסות לגורמי סיכון הפיכים, דוגמת כאב, בפרט באוכלוסיות ספציפיות של חולי סרטן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!