מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול ב-Sertraline יעילים, כל אחד בנפרד, בהקלה על תסמיני דיכאון בחולים תחת טיפולי המודיאליזה בשל מחלת כליות סופנית.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, אקראי ומבוקר, שכלל חולים ב-41 מרכזי דיאליזה ב-3 אזורים ברחבי ארצות הברית. המשתתפים טופלו בהמודיאליזה במשך לפחות שלושה חודשים ובכולם תועד מדד BDI-II (Beck Depression Inventory) של 15 נקודות ומעלה; 184 חולים לקחו חלק בשלב הראשון (ראיון אודות מוכנות לקבל את הטיפול) ו-120 חולים לקחו חלק במחקר השני (טיפול בדיכאון בחולי המודיאליזה).

החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצא העיקרי בשלב הראשון, שכלל את שיעור החולים שהסכימו לקבל טיפול לדיכאון בתוך 28 ימים מההתערבות. באופן ספציפי, 66% מהחולים שהשתתפו בראיון בנושא דיכאון הסכימו לקבל טיפול, בהשוואה ל-64% מאלו בקבוצת הביקורת.

בשלב השני של המחקר, המשתתפים חולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שבועי במהלך טיפולי דיאליזה, לאורך עשרה שבועות (60 חולים), או לטיפול חד-יומי ב-Sertraline (60 חולים). במהלך שלב זה, החוקרים השוו את יעילות שני הטיפולים. 20 משתתפים סירבו לטיפול ונכללו בקבוצת התצפית ולא קיבלו טיפול ו-44 חולים פרשו מהמחקר. בשלב זה, התוצא העיקרי היה מדדQIDS-C (Quick Inventory of Depressive Symptoms-Clinical-Rated) לאחר 12 שבועות.

מהנתונים עולה כי בקבוצת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי תועדה ירידה במדדי QIDS-C (מ-12.2 ל-8.1 נקודות), וכך גם בקבוצת הטיפול ב-Sertraline (מ-10.9 ל-5.9). מדדי דיכאון לאחר 12 שבועות היו נמוכים יותר בקבוצת המטופלים ב-Sertraline (גודל השפעה משוער של 1.84- בהשוואה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי).

שיעור החולים בהם תועדה ירידה של לפחות 50% במדדי QIDS-C או מדד QIDS-C של פחות מ-5 לאחר 12 שבועות היה גדול יותר בקבוצת הטיפול התרופתי, אך ההערכות לא היו מדויקות ורווחי בר-סמך היו גדולים. לא תועדו שינויים במדדי QIDS-C בקרב אלו שסירבו טיפול והסכימו להמשך מעקב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והן טיפול תרופתי ב-Sertraline עשויים לסייע בהקלה על דיכאון בחולים תחת טיפולי המודיאליזה.

Ann Intern Med. Published online February 25, 2019

לידיעה במדסקייפ