בחולים עם הפרעת אישיות גבולית סיכון גבוה לתמותה מוקדמת עקב מעשה אובדני, כמו גם תמותה משנית לסיבות אחרות, אם כי באלו שהחלימו סיכון נמוך יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.
מדגם המחקר כלל 290 מבוגרים מאושפזים, אשר ענו על הקריטריונים להגדרת הפרעת אישיות גבולית וכן גייסו החוקרים 72 חולים עם הפרעת אישיות במהלך אשפוז בין יוני 1992 ועד דצמבר 1995. המשתתפים היו במעקב והשלימו הערכות חוזרות כל שנתיים, עם איסוף נתונים לאורך 26 שנים.
החוקרים מדווחים כי במהלך המעקב שיעורי התמותה עמדו על 5.9% בקבוצת החולים עם הפרעת אישיות גבולית, בהשוואה ל-1.4% באלו עם הפרעת אישיות אחרת. בנוסף, 14% מאלו עם הפרעת אישיות גבולית ו-5.5% מאלו בקבוצת הביקורת הלכו לעולמם מסיבה אחרת. בקרב חולים עם הפרעת אישיות גבולית, מספר האשפוזים הקודמים ניבא משמעותית מוות עקב מעשה אובדני (יחס סיכון של 1.62).
גורמים סוציו-דמוגרפיים, מדדי בריאות גופנית והיסטוריה פסיכיאטרית ניבאו משמעותית תמותה מוקדמת (שלא עקב מעשה אובדני). מניתוח רב-משתני עלה כי מין זכר (יחס סיכון של 3.56) ומספר רב יותר של אשפוזים פסיכיאטריים קודמים (יחס סיכון של 2.93) ניבאו משמעותית תמותה מוקדמת. מרבית החולים עם הפרעת אישיות גבולית שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני (87.5%) או מסיבות אחרות (88%), לא החלימו לפני המוות.
ממצאים אלו מרמזים כי חולים עם הפרעת אישיות גבולית מצויים בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת. באלו שלא החלימו לאחר הניסיון האובדני סיכון גבוה מאוד לתמותה מוקדמת, בהשוואה לאלו בהם תועדה החלמה לאחר הניסיון הנ”ל.
J Clin Psychiatry. Published online January 22, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!