במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatric Psychology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה טיפול ראשוני מוגבר מצד הרופא המטפל והתערבות המתמקדת בהתנהגות לשיפור הבריאות הובילו לתועלת דומה בהפחתת גורמי סיכון למחלות שונות ולשיפור בתסמיני דיכאון.
החוקרים השלימו מחקר אקראי-מבוקר להשוואת התערבות המתמקדת בהתנהגות לשיפור הבריאות אל מול טיפול ראשוני מוגבר. מדגם המחקר כלל 187 מתבגרים, בגילאי 13-18 שנים, עם היסטוריה של דיכאון בשנה האחרונה, אשר השלימו הערכה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת. התוצא העיקרי היה מדד HRBI (Health Risk Behavior Index), מדד משולב הכולל עישון, שימוש בחומרים, מין לא-בטוח והשמנה. תוצאים משניים כללו מדד של שלושת ההתנהגויות בקורלציה הבולטת ביותר (HRBI-S), כל אחת מההתנהגויות המסוכנות, תסמיני דיכאון ושביעות רצון מהטיפול הנפשי.
מהתוצאות עלה כי הממצאים היו דומים לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות. מדדי HRBI, HRBI-S ותסמיני דיכאון פחתו, ושביעות הרצון מהטיפול הנפשי עלתה לאורך הזמן בשתי הקבוצות. מדדי HRBI, HRBI-S ועישון ניבאו הופעה של דיכאון בשלב מאוחר יותר. מנגד, דיכאון חמור ניבא את מדד HRBI-S ושימוש בחומרים בשלב מאוחר יותר.
ממצאי המחקר מדגישים את הקשר הדו-כיווני בין דיכאון והתנהגות המסוכנת לבריאות ותומכים בחשיבות ניטור התנהגות המסוכנת לבריאות ודיכאון במסגרת רפואה ראשונית, בתקווה שניתן יהיה להתערב באופן יעיל בשני התחומים הללו.
J Pediatr Psychol. 2018;43(9):1004-1016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!