חשיפה לעישון פאסיבי מלווה בשכיחות מוגברת של תסמיני דיכאון בילדים ומתבגרים בתחילת הדרך ושנה לאחר מכן, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Nicotine and Tobacco Research.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם חשיפה לעישון פאסיבי מלווה בתסמיני דיכאון במדגם מבוסס-אוכלוסיה של ילדים.
מדגם המחקר כלל תלמידים שמעולם לא-עישנו מ-29 בתי ספר יסודיים באזור מונטריאול, אשר היו במעקב מכיתה ה’ עד כיתה יא’ (2005-11) בחמישה גלים; (1, כיתה ה’; 2 כיתה ו’; 3 כיתה ז’; 4, כיתה ט’; 5, כיתה יא’). החוקרים בחנו את הקשר בין תסמיני דיכאון ובין חשיפה לעישון פאסיבי בבית ובמכוניות.
מדגם המחקר כלל 1,553 משתתפים שמעולם לא-עישנו, אשר בתחילת המחקר היו בגיל ממוצע של 10.7 שנים (44% גברים). חשיפה לעישון פאסיבי בבית ובמכוניות לוותה במדדים גבוהים יותר של תסמיני דיכאון בניתוח חתך לאורך כל הכיתות ותקנון לנתונים דמוגרפיים (סיכון של 0.041 עם חשיפה ביתית ו-0.057 עם חשיפה לעישון פאסיבי במכונית).
בניתוח אורכי מכיתה ה’ לכיתה ו’, הסיכון המתוקן לנתונים דמוגרפיים ותסמיני דיכאון בתחילת הדרך עמד על 0.042 עם חשיפה לעישון פאסיבי בבית ועל 0.061 עם חשיפה לעישון פאסיבי במכונית. מכיתה ו’ עד כיתה ז’, הסיכון עמד על 0.057 עם חשיפה ביתית ו-0.074 עם חשיפה במכונית.
חשיפה לעישון פאסיבי בכל גיל לא ניבאה תסמיני דיכאון שנתיים מאוחר יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה לעישון פאסיבי מלווה בתסמיני דיכאון בצעירים, הן במהלך החשיפה והן שנה מאוחר יותר. ממצאים אלו מצטרפים לעדויות אחרות התומכות במניעת חשיפת ילדים לעישון פאסיבי.
Nicotine Tob Res. Published online October 20, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!