תוצאות חיוביות לטיפול תוך-אפי בקטמין להקלה על דיכאון עמיד (מתוך כנס ה-APA)

מתוצאות מחקר חדש בשלב 3, שהוצגו במהלך כנס ה-American Psychiatric Association, עולה כי מתן תוך-אפי של קטמין עם נוגדי-דיכאון הינו שילוב בטוח, יעיל ונסבל היטב במבוגרים עם דיכאון עמיד לטיפול.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-200 חולים בגילאי 18-64 שנים מ-39 מרכזים ברחבי ארצות הברית, גרמניה, פולין, ספרד וצ’כיה. כל המשתתפים לא הגיבו לשני נוגדי-דיכאון קודמים, לכל הפחות.

בין אוגוסט 2015 ועד יוני 2017 חולקו המשתתפים באקראי לטיפול יומי בתווית-פתוחה במשלב נוגד-דיכאון עם Esketamine תוך-אפי פעמיים בשבוע (החל מ-56 מ”ג, עם אפשרות העלאת מינון ל-84 מ”ג, 114 משתתפים) או לפלסבו תואם (109 חולים).

גיל המשתתפים בכל קבוצה עמד על 44.9 ו-46.4 שנים, בהתאמה; כל המשתתפים אובחנו עם דיכאון עמיד לטיפול בדרגה מתונה עד חמורה, עם מדד MADRS בסיסי של 37 ו-37.3, בהתאמה.

בתום הטיפול, 66.7% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות נטלו את התרופה במינון 84 מ”ג. המעקב אחר כל החולים נמשך עד 24 שבועות.

תוצא היעילות העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר עד לאחר 28 ימים במדד MADRS (Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale) והיה גדול יותר משמעותית בקבוצת הטיפול הפעיל, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (הבדל ממוצע מתוקן של 4.0-).  החוקרים מדווחים כי התגובה הייתה מהירה וגדלה עם הזמן במהלך מינונים חוזרים של הטיפול התרופתי.

למרות שההבדל לא היה מובהק סטטיסטית, במספר רב יותר של חולים בקבוצת ההתערבות תועד שיפור של לפחות 50% במדד MADRS לאחר 24 שעות ממתן הטיפול, ממצא שנותר עד לאחר 28 ימים (7.9% לעומת 4.6%, בהתאמה).

למרות שהשינוי מתחילת המחקר עד לאחר 4 שבועות במדד Patient Health Questionnaire היה גדול יותר באלו בקבוצת ההתערבות (הבדל בממוצע ריבועים פחותים של 2.4-), הוא לא היה מובהק סטטיסטית. כך גם היה בהערכת השינוי במדד Sheehan Disability Scale.

הפוגה הוגדה לפי מדד MADRS של עד 12 נקודות לאחר 28 ימים והייתה נפוצה יותר בקרב המטופלים בקטמין, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (52.5% לעומת 31%). שיעורי התגובה, אשר הוגדרו כשיפור של לפחות 50% במדד MADRS, עמדו על 69.3% לעומת 52%, בהתאמה.

האירועים החריגים ניפוצים ביותר במהלך הטיפול כללו בחילות וורטיגו (26.1% ו-26% מהמטופלים בקטמין לעומת 6.4% ו-2.8% מהמטופלים בפלסבו, בהתאמה). אירועים חריגים נפוצים אחרים כללו שינוי בטעם (24.3% לעומת 11.9%), סחרחורות (20.9% לעומת 4.6%) וכאבי ראש (20% לעומת 17.4%).

בנוסף, תועדה עליה זמנית בלחץ הדם עד 40 דקות לאחר מתן כל מנת קטמין. לחץ הדם לרוב שב לטווח שטרם הטיפול כשעה וחצי לאחר המנה. מרבית תופעות הלוואי שככו עצמונית לאחר 60-90 דקות ממתן הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תוך-אפי בקטמין הדגים שיפור גדול יותר ב-4 נקודות במדד MADRS לאחר 4 שבועות, בהשוואה למטופלים בפלסבו. .בנוסף, שיעורי התגובה עמדו קרוב ל-70% בקבוצת ההתערבות, כאשר שיעורי ההפוגה עמדו על כמעט 53%.

מתוך כנס ה-APA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן