טיפול באור בהיר לשיפור דיכאון ביפולארי (Am J Psychiatry)

טיפול באור לבן בהיר עשוי לסייע בטיפול בחולים עם דיכאון דו-קוטבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת American Journal of Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם הפרעה דו-קוטבית סובלים מהישנות דיכאון מג’ורי, שיירי תסמיני מצבי רוח ואפשרויות טיפול מוגבלות. על-בסיס נתוני פיילוט מבטיחים, החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר פלסבו להערכת היעילות של תוספת טיפול באור בהיר באמצע היום להקלה על דיכאון דו-קוטבי. מטרתם הייתה לקבוע את שיעורי ההפוגה, דרגת תסמיני דיכאון ושיעורי שינויי מצבי רוח קיצוניים, כמו גם לבחון את איכות השינה.

המחקר כלל חולים עם דיכאון על-רקע הפרעה דו-קוטבית מסוג I או II, תחת מינונים יציבים של תרופות כנגד מאניה (לא כולל חולים עם היפומאניה או מאניה או תסמינים מעורבים). משתתפים חולקו באקראי לטיפול באור לבן בהיר (7,000 lux) או אור אדום מעומעם (50 lux), עם 23 חולים בכל קבוצה. התסמינים נבחנו על-בסיס שבועי על-פי מדד SIGH-ADS (Structured Interview Guide for the Hamilton Depression Scale With Atypical Depression Supplement), מדד Mania Rating Scale ומדד Pittsburgh Sleep Quality Index. הפוגה הוגדרה על-בסיס מדד SIGH-ADS של עד שמונה נקודות.

בתחילת המחקר, המשתתפים בשתי הקבוצות סבלו מדיכאון מתון וללא תסמיני היפומאניה/מאניה. בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקבות ההתערבות תועדו שיעורי הפוגה גבוהים יותר משמעותית (68.2% לעומת 22.2%, יחס סיכויים מתוקן של 12.6) לאחר 4-6 שבועות ומדדי דיכאון נמוכים יותר משמעותית (9.2 בהשוואה ל-14.9) בעת הביקור האחרון. לא תועדו שינויים במצבי רוח קיצוניים. איכות השינה השתפרה בשתי הקבוצות ולא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות טיפול באור בהיר להקלה על דיכאון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית.

Am J Psychiatry. Published online October 3, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן