בדידות הינה גורם סיכון חשוב למחשבות אובדניות בקרב יוצאי צבא מבוגרים בארצות הברית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת חודש אוקטובר של כתב העת World Psychiatry. מצד שני, נוכחות מערכות תמיכה חברתיות משמעותיות עשויה להגן מפני מחשבות אובדניות באוכלוסיה זו.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,093 יוצאי צבא ממחקר National Health and Resilience in Veterans, מדגם ארצי מייצג של יוצאי צבא ארצות הברית. מרבית המשתתפים שירתו במלחמת וייטנאם, שהסתיימה בשנת 1975. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 62 שנים, רובם לא נחשפו לשדה קרב.

המשתתפים השלימו סקר בסתיו 2011 ולפחות סקר אחד נוסף במהלך ארבע שנות מעקב.

בסקרים האנונימייים המשתתפים נשאלו אודות תדירות המקרים במהלך השבועיים האחרונים בהם חשבו כי עדיף היה להם למות או שהיו להם מחשבות לפגוע בעצמם. התגובות האפשריות סווגו כדלקמן: כלל לא (ללא ניקוד), מספר ימים (נקודה אחת), למעלה ממחצית מהימים (2 נקודות), כמעט כל יום (3 נקודות). מחשבות אובדניות הוגדרו בנוכחות נקודה אחת ומעלה.

לא תועדו מקרים של מחשבות אובדניות בסקר שנערך בתחילת המחקר. במהלך המעקב, 7.5% פיתחו מחשבות אובדניות.

החוקרים בחנו את גורמי הסיכון האפשריים למחשבות אובדניות וגורמים מגנים אפשריים. אחד מגורמי הסיכון האפשריים היה בדידות, שנקבע על-פי מדד Loneliness Scale.

החוקרים מצאו כי ציונים גבוהים יותר במדדי בדידות הינם גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות מחשבות אובדניות. סיכון מוגבר למחשבות אובדניות זוהה גם עם מוגבלות בפעילויות יומיומית, דוגמת עזרה בעבודות בית ונטילת תרופות כנדרש, חומרה רבה יותר של תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית, בעיות שימוש באלכוהול וגיל מבוגר.

עוד עולה מהנתונים כי מספר גורמים סיפקו הגנה מפני מחשבות אובדניות, כולל תמיכה חברתית נרחבת יותר ועמידות פסיכולוגית, שהיא היכולת להתמודד עם סיבוכים.

גורם מגן נוסף היה סקרנות, שכללה פעולות דוגמת חיפוש תדיר אחר הזדמנויות חדשות להתפתח כאדם. מכאן עולה כנראה כי ישנם דברים שיוצאי צבא עדיין רוצים לעשות והסקרנות אודות אנשים ואודת העולם הינה בהחלט גורם לחיות עבורו.

World Psychiatry. 2017; 3:326-327

לידיעה במדסקייפ