האם פרוביוטיקה עשויה להיות יעילה בהפחתת סימפטומים דכאוניים ? (13th World Congress of Biological Psychiatry)

מחקר פיילוט חדש מצביע על כך שפרוביוטיקה עשוייה להיות אפקטיבית בהפחתת סימפטומים דכאוניים במטופלים ללא טיפול קודם עם הפרעה דכאון קלה עד בינונית.

החוקרים מצאו שסימפטומים של מצב רוח, אנהדוניה (אי יכולת לחוות הנאה) , והפרעות שינה פחתו באופן מובהק תחת טיפול פרוביוטי לאחר 4 שבועות, כשהתוצאות נותרו עקביות גם לאחר 8 שבועות.

יש עניין רב בתוצאות אלה בשל העובדה שאין תופעות לוואי ידועות הקשורות לטיפולים אחרים נגד דכאון ושניתן לכן להשתמש בבטחה בפרוביוטיקה לאורך זמן. עם זאת החוקרים מציינים שבשל מגבלות המחקר עלולה להיות הטייה בתוצאות, ושיש צורך במחקר אקראי גדול יותר אותו הם מתכננים לבצע.

ההשערה היא שפרוביוטיקה משפיעה על סימפטומים דכאוניים באמצעות הקשר בין המעיים למוח שבו הפחתת רמת הדלקת מגבירה את רמות הסרוטונין.

במחקר נעשה שימוש בתוסף פרוביוטיקה שנקרא Probio’Stick המכיל שילוב של שני מרכיבים הפועלים על הקשר מעיים-מוח : Lactobacillus helveticus R0052 Bifidobacterium longum + R0175.

המחקר כלל קבוצה אחת, נמשך לאורך 8 שבועות במתכונת פתוחת תווית שבו השתתפו 10 מטופלים שלא טופלו לפני כן בדיכאון , הסובלים מהפרעת דיכאון מג’ורית בעלת אפיזודות דכאוניות נוכחיות.

לאחר תקופת סקירה ראשונית, המשתתפים עברו הערכה למגוון של סימפטומים קליניים של דכאון לרבת מצב רוח, אנהדוניה , חרדה, והפרעת שינה סובייקטיבית. הערכות נוספות בוצעו לאחר 2,4 ו-8 שבועות תוך שימוש בפרוטוקול ה- Canadian Biomarker Integration Network in Depression .

בוצעה הערכה של מרקרים מולקולריים של דלקת ונמדדו רמות סרוטונין וטריפטופאן. המטופלים עברו הערכה פוליסומנוגרפית למדידה אובייטקיבית של שינה.

נתונים אודות 5 מטופלים (4 נשים מהם, גיל ממוצע 21.2) הוצגו. נמצא שבדיקות זוגיות של t-tests , סימפטומי מצב רוח על בסיס דירוג Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale הראו שיפור לאחר נטילת הפרוביוטיקה , מרמה של 24.4 בתחילת המחקר ל-14.0 לאחר 4 שבועות ו-11.0 לאחר 8 שבועות.

נמצאו גם שיפורים מובהקים בציוני אנהדוניה עם ירידה מ-36.2 לפי דירוג Snaith-Hamilton Pleasure Scale ל-29.4 לאחר 4 שבועות ול-29.4 לאחר 8 שבועות.

ממצאים דומים נמצאו גם באשר לשינה עם שיפור במדד Pittsburgh Sleep Quality Index מ-9.2 בתחילת המחקר ל-8.6 לאחר 4 שבועות ו-6.2 לאחר 8 שבועות. באשר לחרדה, הייתה נטייה לירידה במדדים לפי State-Trait Anxiety Inventory אך ללא מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מתכננים לאמת את הממצאים באמצעות מחקר כפול סמיות, אקראי, מבוקר פלצבו.

13th World Congress of Biological Psychiatry. Poster P-05-015, presented June 19, 2017.

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן