היסטוריה של דכאון קשורה לעלייה של פי 21 בסיכון לדיכאון לאחר לידה (Depress Anxiety.)

מחקר חדש מדווח על כך שהסיכון לדיכאון לאחר לידה ((PPD גבוה באופן מובהק פי 21 בנשים עם היסטוריה של דכאון, בהשוואה לאלה ללא הסטוריה זו. בנוסף, נראה סוכרת הריונית גם מעלה את הסיכון להתפתחות PPD .

ברקע מסבירים החוקרים כי PPD עשוי להתבטא בממצאים שליליים אישיים ובפגיעה בהתפתחות היילודים. עד כה בוצעו רק מעט מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף שנועדו להעריך השלכות של PPD . מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של הסטוריית דיכאון על PPD וגורמי סיכון לתופעה לפני הלידה.

בוצע מחקר לאומי פרוספקטיבי של כל הנשים שיילדו ילד חי אחד בשוודיה מ-1997 עד 2008 . הסיכון היחסי לדכאון במהלך השנה הראשונה שלאחר הלידה עם רווח בר סמך היה יעד המחקר הראשי.

הסיכון היחסי של PPD עם נשים עם היסטוריה של דיכאון היה פי 21.03 (ברווח בר סמך של בין 19.7-22.4) בהשוואה לנשים ללא רקע כזה. מבין כלל הנשים, הסיכון ל-PPD עלה ככל שהגיל היה מבוגר יותר (1.25, 1.13-1.37) , וסוכרת הריונית (1.7, 1.36-2.13) .

מבין הנשים עם הסטוריה של דכאון, סוכרת קדם הריונית (1.49, 1.01-2.21) ולידה מוקדמת באופן קל העלו את הסיכון (1.2, 1.06-1.36) ל-PPD .

מבין הנשים ללא הסטוריה של דיכאון, גיל צעיר (2.14, 1.79-2.57), שימוש בכלי עזר (1.23, 1.09-1.38) או ניתוח קיסרי (1.64, 1.07-2.5) , ולידה מוקדמת בדרגה בינונית (1.23, 1.09-1.38) , היו קשורים לסיכון מוגבר ל-PPD .

שיעורי PPD פחתו באופן ניכר לאחר החודש הראשון מהלידה (סיכון יחסי 0.27) .

החוקרים מסכמים כי במחקר אוכלוסייה זה שהוא הרחב ביותר שנעשה אי פעם, נמצא

 שהסיכון ל-PPD היה גבוה יותר מפי 20 בנשים עם היסטוריה של דיכאון, בהשווא לנשים ללא הסטוריה זו. סוכרת הריונית הייתה קשורה גם לעלייה קלה בסיכון ל-PPD. היסטוריה של דיכאון בהריון גם הייתה קשורה לעלייה בסיכון ל-PPD .

Depress Anxiety. Published online January 18, 2017. Abstract

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן