פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

זיהוי וטיפול בחסרים מטבוליים במטופלים דיכאוניים העמידים לטיפול, יכול לשפר תסמינים ואף לטפל בהפרעה.

דיכאון העמיד בפני טיפולים הוא תופעה הרסנית, המשפיעה באופן ניכר על אחוזי התחלואה, התמותה והמחירים החברתיים. לפחות 15% מן המטופלים בעלי דיכאון מג’ורי, נשארים עמידים בפני טיפול. החוקרים בדקו מטופל בעל דיכאון עמיד, עם היסטוריה של מספר ניסיונות התאבדות ומצאו שיש לו חסר חמור ב- CSF tetrahydrobiopterin, קו-פקטור חשוב לסינתזה של הנוירוטרנסמיטר מונואמין. טיפול בספרופטרין, אנאלוג של טטרהידרוביופטרין, הוביל לרמיסיה דרמטית וארוכת- טווח בדיכאון. מקרה זה הוביל להשערה שהפרעות מטבוליות תורמות לעמידות הדיכאון.

בכתב- העת The American Journal of Psychiatry, הוצג מחקר מקרה- ביקורת מטבולומי שבוצע על 33 מתבגרים בעלי היסטוריה של דיכאון העמיד לטיפול (לפחות שלושה מינונים מקסימאליים ולפחות שישה שבועות טיפול עבור כל מינון) ו- 16 נבדקים בריאים להשוואה. בוצע פרופיל מטבולי עבור הפלזמה, השתן ונוזל ה- CSF בעזרת צימוד של ספקטרומטרית מסה עם כרומטוגרפיית גז (GC/MS) ובעזרת high- performance liquid chromatography electrospray ionization tandem mass spectrometry.

החוקרים זיהו הפרעות מטבוליות של CSF אצל 21 מתוך 33 בעלי הדיכאון העמיד. מחסור בפולאט מוחי (N=12) היה הכי נפוץ, עם רמות פולאט נורמאליות בנסיוב הדם ורמות נמוכות של CSF 5-methyltetrahydrofolate (5-MTHF). כל הנבדקים בעלי מחסור בפולאט מוחי, כולל אלו בעלי רמות נמוכות של CSF 5-MTHF ותוצרי ביניים של טטרהידרוביופטרין, הראו שיפור בתסמיני הדיכאון לאחר נטילת חומצה פולינית. מטופל עם מחסור בטטרהידרוביופטרין, אף הוא קיבל ספרופטרין. לאף אחד מן הנבדקים הבריאים לא הייתה הפרעה מטבולית.

בחינת הפרעות מטבוליות בנבדקים בעלי דיכאון העמיד לטיפול, העלתה אחוז נרחב של נבדקים אשר באופן פוטנציאלי ניתן לטפל בהפרעות שלהם. האטיולוגיה של הפרעות אלו עדיין לא נקבעה.

Neurometabolic Disorders: Potentially Treatable Abnormalities in Patients With Treatment-Refractory Depression and Suicidal Behavior. University of Pittsburgh School of Medicine. American Journal of Psychiatry August 13, 2016  |  http://dx.doi.org/10.1176/appi.ajp.2016.15111500