במאמר שפורסם בכתב העת Psychiatric Services מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ניתן לזהות חולים בסיכון לאובדנות ע”י הערכת הרשומות הרפואיות, לאחר שזיהו קשר בין השימוש של רופאים בשפה מרוחקת ובין סיכון מוגבר לאובדנות.
החוקרים מדווחים כי מטופלים שערכו נסיון אובדני נטו לפנות להערכת איש צוות רפואי זמן קצר לפני הניסיון האובדני, אך למרות זאת קשה לנבא אובדנות. ניתוח שפתי כלל הערכה של היומנים, מכתבי התאבדות ופרסומים בכלי התקשורת של מטופלים שבשלב מאוחר יותר התאבדו, אך זהו המחקר הראשון להערכת כתבי הרופאים ככלי לזיהוי חולים אובדניים.
החוקרים בחנו את תכני רישומי הרופאים בקרב מדגם אקראי של 63 יוצאי צבא ארצות הברית שמתו עקב מעשה אובדני במהלך שנת 2009, וקיבלו טיפול במרפאות חוץ בשנה שקדמה לאובדנות. כמחצית טופלו במסגרת שירותי בריאות הנפש.
במהלך המחקר התבססו החוקרים על תוכנה ייעודית ליצירת קטגוריות נושאים הקשורות לשפה מרוחקת והערכת המגמות באמצעות ניתוח מילות מפתח.
מהסקירה עלה שימוש נפוץ יותר בשפה מרוחקת בכתבי הרופאים שטיפלו בחולים שמאוחר יותר הלכו לעולמם עקב מעשה אובדני.
ריחוק רגשי הינו צעד שברובו נעשה באופן לא-מודע וכך רופאים חוסכים מעצמם את הטראומה הרגשית עקב מעשה אובדני של אחד המטופלים שלהם. שימוש תדיר בגוף ראשון או שני מעיד על קרבה בין-אישית, בעוד ששימוש בגוף שלישי מרמז לריחוק.
בניתוח הנתונים אישרו החוקרים את ההשערה כי בקבוצת החולים האובדניים צפויה שכיחות גבוהה יותר של שימוש במילים בגוף שלישי, בהשוואה לקבוצה המקבילה.
במידה והממצאים יאושרו במחקרים נוספים אזי לתוצאות עשויות להיות השפעה משמעותית לזיהוי מטופלים בסיכון אובדני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!