מהם גידולים נוירואנדוקרינים, מדוע כל כך קשה לאבחן אותם ומהן דרכי הטיפול? / ד”ר אורית טויטו, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה סוכרת ומטבוליזם , מרכז רפואי מאיר

החלק החשוב, ולעיתים הקשה ביותר, בטיפול בחולים עם גידולים נוירואנדוקרינים הינו האבחנה. האבחנה נעשית על-ידי בדיקות דם ושתן ייחודיות  ובדיקות הדמיה מתאימות. מכיוון שמדובר בגידולים נדירים למדי, המודעות של הציבור ושל המערכת הרפואית לקיומם הינה נמוכה, ופעמים רבות ישנו איחור באבחנה

גידולים נוירואנדוקרינים (Neuroendocrine tumors, NET ) נחשבים גידולים נדירים, אך שכיחותם בשנים האחרונות הולכת ועולה. מידי שנה מאובחנים בישראל כמה מאות חולים חדשים. שכיחות המחלה דומה בגברים ובנשים ועשויה להופיע בכל גיל.

תחת הכותרת “גידולים נוירואנדוקרינים” כלולה  למעשה קבוצה מגוונת של גידולים, עם כמה מאפיינים משותפים. בראש ובראשונה- מדובר בגידול. הגידול הינו תהליך תופס מקום, שמקורו בדרך כלל בראות או בחלקים שונים של מערכת העיכול כגון המעי או הלבלב. כמו גידולים אחרים, גם גידולים נוירואנדוקרינים עלולים לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים, לרוב לכבד או לעצמות. יחד עם זאת, בשונה מגידולים סרטניים אחרים, קצב ההתקדמות של גידולים נוירואנדוקרינים הינו איטי, ולכן תוחלת החיים עם גידול מסוג זה ארוכה יחסית.

המאפיין הייחודי לגידולים אלו הינו  הפן האנדוקריני. גידולים נוירואנדוקרינים צומחים מתאים בגופנו היודעים לייצר ולהפריש הורמונים שונים. במקרים רבים, התלונה המרכזית של החולה קשורה בתסמונת ההורמונאלית, ובעקבותיה מתגלה הגידול. כך למשל, חלק מן הגידולים הנוירואנדוקרינים מפרישים סרוטונין. הרמות הגבוהות של הסרוטונין בדם עלולות לגרום לכאבי בטן, שלשול, התקפי הסמקה וחום בפנים ובחזה ולעיתים גם לתמונה דמוית אסטמה ולפגיעה במסתמי הלב. במקרים אחרים, הגידול הנוירואנדוקריני מפריש אינסולין וגורם לאירועים חוזרים של נפילת סוכר, המתבטאים בחולשה, רעד, דפיקות לב מהירות ודחף עז לאכול. חולים עם גידולים המפרישים גסטרין, יפתחו כאבי בטן, שלשול וכיבים קשים בתריסריון.

החלק החשוב, ולעיתים הקשה ביותר, בטיפול הרפואי בחולים אלו הינו האבחנה. האבחנה נעשית על-ידי בדיקות דם ושתן ייחודיות  ובדיקות הדמיה מתאימות. מכיוון שמדובר בגידולים נדירים למדי, המודעות של הציבור ושל המערכת הרפואית לקיומם הינה נמוכה, ופעמים רבות ישנו איחור באבחנה. לעיתים המטופל סובל שנים מהתקפי הסמקה ושלשול, אך אינו פונה בשל כך לבירור רפואי. במצבים אחרים, המטופל עובר את הבדיקות המקובלות, אך המחלה אינה מאובחנת משום שיש צורך בבדיקות ייחודיות.

הטיפול  המועדף בגידולים נוירואנדוקרינים  הוא כריתה ניתוחית. במקרים בהם הגידול גרורתי ולא ניתן להסרה בניתוח, ניתן להשתמש במספר שיטות טיפול. טיפול וותיק ומקובל בגידולים נוירואנדוקרינים הוא טיפול המבוסס על הורמון טבעי בשם סומטוסטטין. הזרקה חודשית של חומר דמוי סומטוסטטין מעכבת את התפשטות המחלה ומקטינה את הפרשת ההורמונים השונים מן הגידול. לטיפול זה מעט מאד תופעות לוואי והוא מאפשר למטופל להמשיך בשגרת חייו. שיטות טיפול אחרות כוללות טיפול קרינתי ממוקד לתאי הגידול (PRRT ), הרס מכוון של גרורות בכבד וכימותרפיה.

חולים המאובחנים עם גידולים נוירואנדוקרינים חשים פעמים רבות תחושות של תסכול וחוסר אונים. הם מעולם לא שמעו על סוג הגידולים הללו, ופעמים רבות גם לצוות הרפואי אין מספיק מידע בנושא. כמו כן, המידע ברשת האינטרנט הוא חלקי ומבלבל.

על מנת לתת מענה לחולים ולבני משפחותיהם ולאפשר להם לקבל את מלא האינפורמציה והתמיכה מוקמת בימים אלו קבוצת תמיכה לחולים עם  גידולים נוירואנדוקרינים במרכז הרפואי מאיר.  לפרטים ולהרשמה ניתן ליצור קשר בטלפון 09-7471646.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן