האם הטענה כי בנשים שכיחות דיכאון גבוהה יותר היא מיתוס בלבד? (JAMA Psychiatry)

במשך שנים סברו רבים כי בנשים שכיחות הרבה יותר גבוהה של דיכאון, בהשוואה לגברים, אך כאשר לוקחים בחשבון תסמינים אלטרנטיביים ומסורתיים של דיכאון, הבדלים אלו בין המינים נעלמים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. ההבדלים בין המינים נעוצים ברעיון כי מבנה הדיכאון דומה בגברים ובנשים ומכוונים לבחינת הבדלים בין המינים במאפיינים נלווים, כולל תסמינים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם הבדלים בין המינים בשיעורי דיכאון נעלמים כאשר לוקחים בחשבון תסמינים אחרים, מעבר לתסמינים הקלאסיים של דיכאון. הם התבססו על נתונים מ-NCS-R (National Comorbidity Survey Replication), סקר ארצי מייצג להערכת ההיארעות וההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות במבוגרים דוברי-אנגלית בארצות הברית.

הסקר כלל 3,310 נשים ו-2,382 גברים. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 45.2 שנים, 73.4% היו נשים לבנות, לא-היספאניות, ול-51.6% הייתה רמת השכלה מסוימת מעבר להשכלה תיכונית. ההכנסה הממוצעת למשק הבית עמדה על קרוב ל-60,000 דולרים, כאשר ההכנסה הממוצעת בגברים עמדה על 63,365 דולרים, ובנשים, עמדה על 49,327 דולרים.

החוקרים פיתחו שני מדדים. הראשון, מדד MSS (Male Symptom Scale), כלל תסמינים אלטרנטיביים לדיכאון בגברים, כולל אי-שקט, התקפי כעס/אגרסיביות, הפרעות שינה, שימוש לרעה באלכוהול או סמים, התנהגות של נטילת סיכונים, היפראקטיביות, מתח ואובדן עניין בפעילויות מהנות.

המדד השני, GIDS (Gender Inclusive Depression Scale), כלל את כל תסמיני MSS, עם שבעה תסמינים מסורתיים נוספים של דיכאון, כולל מצב רוח עצוב/דיכאון, אובדן חיוניות, עייפות, אמביוולנטיות, חרדה/תחושת אי-נוחות ותחושת פתטיות.

על-פי מדד MSS שכלל תסמינים אלטרנטיביים, החוקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בגברים (26.3%), בהשוואה לנשים (21.9%, p=0.007). כמו כן, הם מצאו כי בגברים דווח על שיעור גבוה יותר משמעותית של התקפי כעס/אגרסיביות, שימוש לרעה בחומרים אסורים והתנהגות של נטילת סיכונים, בהשוואה לנשים.

בנשים, מצד שני, תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של דחק, אי-שקט, הפרעות שינה ואובדן עניין בנושאים שלרוב הסבו הנאה, דוגמת עבודה, תחביבים ומערכות יחסים.

לא זוהו הבדלים בין המינים בשכיחות דיכאון, כפי שנקבע לפי מדד GIDS, שכלל תסמינים אלטרנטיביים ומסורתיים של דיכאון. לפי מדד זה, 30.6% מהגברים ו-33.3% מהנשים ענו על הקריטריונים של דיכאון.

במונחים של חומרת דיכאון, החוקרים מצאו כי 63.2% מהגברים ו-62.0% מהנשים היו בקטגוריה קלה, כלומר, עם 1-4 תסמינים; 28.3% מהגברים ו-28.9% מהנשים היו בקטגוריה בינונית, עם 5-9 תסמינים; ו-8.5% מהגברים ו-9.1% מהנשים היו בקטגוריה של דיכאון חמור, עם 10-15 תסמינים. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין המינים בכל דרגת חומרה.

מתוצאות אלו עולה כי התבססות על תסמינים מסורתיים בלבד של דיכאון בגברים עשויה להוביל לתת-אבחנה של דיכאון בגברים וכי על רופאים לקחת בחשבון רמזים אחרים בהערכת דיכאון בגברים.

JAMA Psychiatry. Published online August 28, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן