לדכאון השפעה משמעותית על מצבם ואיכות חייהם של חולי סרטן. מחקרים שונים ניסו להעריך את שכיחות הסובלים מדכאון בקרב החולים; בסקירה חדשה ניסו החוקרים להעריך באופן מערכתי את המחקרים שפורסמו בעניין כדי להגיע להערכה מדויקת ככל האפשרת של שכיחות הדכאון בחולי סרטן בוגרים. לשם כך ערכו סקירה סיסטמטית שניסתה להתגבר על המגבלות של סקירות קודמות ולכן נכללו רק מחקרים שכללו רק ראיונות אבחוניים ; שעמדו בקריטריונים הקשוחים שהוגדרו (מחקרים שכללו דגימת משתתפים אקראית או רצופה, שיעורי תגובה של 70% או יותר, הגדרה מדויקת של מקרי הדכאון וקבוצת מדגם של 100 או יותר משתתפים). הם יצרו חלוקת המחקרים לתתי קבוצות בעלי משמעות קלינית ולפי ההגדרה של ההשפעה והערכות השכיחות של דרכי ושיטות אבחון שונות לדכאון.

מתוך 66 מחקרים שהיו רלוונטים, רק 15 התאימו לקריטריונים שהעמידו החוקרים. שיעורי השכיחות המוערכים של דכאון בתת הקבוצות כפי שהוגדו על ידם היו בין 5-16% במטופלים במרפאות חוץ, 4-14% במטופלים מאושפזים, בין 4-11% בקבוצות מעורבות של מטופלים במרפאות חוץ ומאושפזים ו-7-49% במטופלים שקיבלו טיפול תומך. במחקרים בהם נערכו ראיונות על ידי מומחים פסיכיאטרים או פסיכולוגים קליניים, נרשמו הערכות נמוכות יותר של שיעור הסובלים מדכאון.  לדברי החוקרים, רק מעט מהמחקרים שבחנו עמדו בקריטריונים שקבעו, וכתוצאה מכך אומדני השכיחות לא היו מדויקים מספיק. לדעתם, יש צורך בעריכת מחקרים נוספים שיתוכננו ויעוצבו כך שיעמדו בקריטריונים בסיסיים ויעשה בהם שימוש במראיינים מקצועיים ומומחים לשם אבחון הדכאון בחולים.

לתקציר המחקר

Ann Oncol. 2013;24(4):895-900

הערת המערכת: לאור המימצאים והטווח הרחב של השכיחות האפשרית לדיכאון בחולי הסרטן אשר עלולה להגיע גם לכמעט 50% מהחולים, נראה יש מקום לשקול סקירת דכאון בכל חולי הסרטן המאובחנים ומתן טיפול בהתאם.