ההשפעה של Quetiapine בשחרור-ממושך על התפקוד ואיכות השינה של חולים הסובלים מדיכאון (Int Clin Psychopharmacol)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול מונותרפי ב- Quetiapine בשחרור-ממושך נמצא יעיל בשמירה על התפקוד הכולל ואיכות השינה של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי (MDD או Major Depression Disorder).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את התפקוד ואיכות השינה של חולים במהלך טיפול אחזקה ב- Quetiapine Fumarate בשחרור ממושך. הם ערכו מחקר כפל-סמיות, אקראי, שכלל טיפול מונותרפי ב- Quetiapine בשחרור-ממושך בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי. לאחר 4-8 שבועות טיפול בתווית-פתוחה ב- Quetiapine בשחרור-ממושך, ו-12-18 שבועות טיפול בתווית-פתוחה לייצוב מינון Quetiapine בשחרור ממושך (50, 150 או 300 מ”ג ליום), חולים מתאימים חולקו באקראי לטיפול ב- Quetiapine בשחרור-ממושך (50, 150 או 300 מ”ג ליום) או פלסבו. משתנים משניים  כללו את מדד SDS (Sheehan Disability Scale) ומדד PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Index), להערכת התפקוד ואיכות השינה של החולים.

מהתוצאות עולה כי טיפול ב- Quetiapine בשחרור ממושך שמר משמעותית על היכולת התפקודית, בהשוואה לפלסבו. שינויים בממוצע הריבועים הפחותים מההקצאה האקראית במדדי SDS היו כדלקמן: 0.45-עם טיפול ב- Quetiapine בשחרור-ממושך (p<0.05), לעומת 0.44 עם פלסבו. Quetiapine בשחרור-ממושך שמר משמעותית על מדדי חיים חברתיים/חיי פנאי בסולם SDS (0.19-, p<0.05) ואחריות ביתית/חיי משפחה (0.22-, p<0.05) בהשוואה לפלסבו (0.13 ו-0.10, בהתאמה).

Quetiapine בשחרור ממושך שמר משמעותית על איכות השינה של החולים (p<0.001), כאשר חמישה מבין שבעה מרכיבי PSQI היו משמעותיים בהשוואת Quetiapine בשחרור-ממושך מול פלסבו.

לסיכום, Quetiapine בשחרור ממושך, במינון של 50-300 מ”ג ליום נמצא עדיף על פלסבו בשמירה על התפקוד הכולל ואיכות השינה של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי.

Int Clin Psychopharmacol. 2012 Sep;27(5):239-48

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן