מה בין הכושר הגופני בגיל 18 ובין הסיכון לדיכאון בגיל מבוגר? (Br J Psych)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Psychiatry עולה כי כושר גופני טוב בגיל 18 שנים מלווה בסיכון מופחת לדיכאון חמור בגיל מבוגר יותר.

לדברי החוקרים, כושר קרדיווסקולארי נמוך בגיל 18, ללא תלות בכוח השרירים, לווה בסיכון מוגבר לדיכאון חמור בבגרות, גם 31-40 שנים מאוחר יותר, אם כי לא ניתן היה להדגים קשר דומה עם הפרעה דו-קוטבית.

במשך שנים רבות, החוקרים בחנו את הפלסטיות של המוח במודלים של בעלי חיים; מתוצאות מחקרים אלו ואחרים עולה כי פעילות גופנית עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח בחולים שכבר סובלים מדיכאון.

כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי של כל הגברים השבדים שנולדו בין 1950-1987, ללא היסטוריה של מחלות פסיכיאטריות, שגויסו במסגרת שירות חובה בגיל 18 שנים. בגיוס, כל 1,117,292 הגברים עברו בדיקות גופניות ופסיכולוגיות, כולל בדיקות קרדיווסקולאריות וכושר גופני.

הגברים היו במעקב בין השנים 1969-2008 והחוקרים התבססו על נתוני Swedish National Hospital Discharge Register להערכת שיעור החולים שטופלו כנגד דיכאון במסגרת אשפוז.

מהמחקר עולה כי בקרב גברים עם כושר קרדיווסקולארי ירוד לפי בדיקות בגיל 18 שנים נרשם סיכון מוגבר לאשפוז בשל דיכאון בשלב מאוחר יותר.

לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל מדד מסת גוף וגורמים משפחתיים, יחס הסיכון להופעת דיכאון חמור בבגרות בנוכחות כושר קרדיווסקולארי ירוד בגיל 18 שנים עמד על 1.96. לא זוהה קשר דומה עם הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכון של 1.11).

החוקרים קובעים כי רופאים יכולים להסביר לבני נוער ולהוריהם כי המוח זקוק לשני סוגי אימונים, הן אתגרים קוגניטיביים והן פעילות גופנית.  הם מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מחזקים את ההשערה לפיה ישנה תרומה קרדיווסקולארית לאתיולוגיה של דיכאון.

Br J Psych. Published online June 14, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן