ממצאי מחקר חתך גדול במבוגרים מצביעים על קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין תסמיני דיכאון, בעיקר באלו עם היסטוריה של דיכאון. לאור זאת, החוקרים ממליצים לשקול השלמת בדיקות סקר להערכת רמות וויטמין D בחולים הסובלים מדיכאון וכן לשקול בדיקות לדיכאון באלו עם רמות נמוכות של הוויטמין.
החוקרים כותבים כי מאחר והקשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין דיכאון היה בולט יותר באלו עם היסטוריה של דיכאון, ייתכן כי מדובר יותר בסמן להישנות מאשר הופעה חדשה של דיכאון.
מדגם המחקר כלל למעלה מ-12,500 משתתפים ממחקר CCLS (Cooper Center Longitudinal Study). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 51.7 שנים. כ-1,500 משתתפים דיווחו על היסטוריה של דיכאון.
כל המשתתפים השלימו בדיקות בתחילת המחקר, שכללו מדידות של רמות וויטמין D (25-Hydroxyvitamin D) והערכת מדד CES-D (Center for Epidemiologic Studies Depression Scale). מדד CES-D של 10 ומעלה הוגדר כעדות לדיכאון.
לדברי החוקרים, רמות נמוכות של וויטמין D היו נפוצות במדגם כולו, כאשר ב-50% מהמשתתפים רמות הוויטמין עמדו בטווח המוגדר כחסר וויטמין D (מתחת ל-20 ננוגרם למ”ל) או כרמות לא-מספקות של הוויטמין (מתחת ל-30 ננוגרם למ”ל). לא נרשם הבדל משמעותי בממוצע רמות הוויטמין בין אלו עם או בלי היסטוריה של דיכאון.
במדגם כולו, רמות גבוהות יותר של הוויטמין נקשרו עם סיכון מופחת לדיכאון בהווה, עם יחס סיכויים של 0.92 לכל עליה של 10 ננוגרם למ”ל ברמות הוויטמין.
כאשר החוקרים בחנו את הנתונים בנפרד באלו עם ובלי היסטוריה של דיכאון, הקשר היה בולט יותר באלו עם היסטוריה של דיכאון (יחס סיכויים של 0.90, p=0.02) ולא היה מובהק סטטיסטית באלו ללא היסטוריה של דיכאון (p=0.17).
ישנו בסיס ביולוגי לקשר בין חסר וויטמין D ובין דיכאון, שכן נראה כי הוויטמין חשוב לבריאות המוח ועשוי להיות מעורב בפתוגנזה של דיכאון. למרות זאת, מחקרים עד כה העלו תוצאות סותרות.
שלושה מחקרים קטנים הדגימו קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין דיכאון, בעוד שחמישה מחקרים מבוססי-אוכלוסיה הדגימו תוצאות סותרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!