ממטה אנליזה חדשה המתפרסמת ב- J Clin Psychiatry עולה כי טיפול בנוגדי דכאון יעיל גם בקרב מטופלים עם תסמיני דכאון בדרגה קלה עד בינונית.
החוקרים מסבירים ברקע למחקר שמטה ומגה אנליזות הצביעו על כך שטיפול בנוגדי דכאון צריך להינתן רק למטופלים עם דכאון בדרגה חמורה. המחברים מציינים שע”פ נסיונם, גם דכאון קל עשוי להשתפר בעקבות טיפול תרופתי. המחברים ביצעו אנליזה חוזרת למחקרים קליניים מבוקרי פלצבו תוך התמקדות במטופלים עם הפרעת דכאון מג’ורית (MDD) ללא תחלואה חמורה, בכדי לקבוע אם בדכאון לא חמור מתקבלת תגובה אנטידכאונית לטיפול תרופתי.
מקורות המידע כללו מאגר מידע של הערכות טיפול בחולי חוץ במדינת ניו-יורק שבו נעשה חיפוש אחר מחקרים רנדומלים מבוקרי פלצבו עם תרופות אנטידכאוניות שנערכו בין 1997 ל-2009 במטופלים שאובחנו עם MDD וציון חומרת דכאון לפני טיפול ע”פ Hamilton Depression Rating Scale (ובקיצור HDRS ) של מתחת ל-23 .
נמצאו שישה מחקרים מבוקרים שכללו 8 טיפולים אקטיביים שבהם נכללו 1440 מטופלים. מתוך הנ”ל 825 מטופלים עברו רנדומיזציה וסבלו מ-MDD וציון HDRS קטן מ-23 . נאספו גם נתוני ה-DSM-III , DSM-III-R או DSM-IV כקריטריוני איבחון בכל המחקרים הללו.
הטיפולים הושוו בכל מחקר ובאנליזה על פי מדד השונות המשותפת ( ANCOVA ) של תוצאות ה-HDRS לאחר טיפול והתאמה לתוצאות לפני הטיפול. בנוסף חישבו החוקרים את מס’ החולים בהם יש לטפל (NNT) בכדי להשיג הפוגה בחולה אחד. (הפוגה הוגדרה ע”י ציון HDRS מתחת ל-7) .
בשלושה מחקרים מתוך ה-6 נמצא שיפור מובהק סטטסיטי (p<0.001) בשל הטיפול, וב-4 מתוך ה-6 נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטיים (p<0.04) בשיעור ההפוגות תחת הטיפול בהשוואה לפלצבו. ה-NNT היה בין 3 ל-8 מטופלים.
גם התוצאות המשניות שנבדו וגם נתוני דיווח עצמי של המטופלים היו עקביים עם התוצאות המרכזיות שנמצאו באנליזה.
החוקרים מסכמים שמס’ מחקרים הדגימו יעילות מובהקת של טיפול נוגד דכאון במטופלים עם MMD לא חמור. היעילות של הטיפול הייתה משמעותית גם מבחינה קלינית, ומדד ה-NNT מצביע על טווח שמקובל לצורך מתן המלצה מבוססת למתן טיפול בקבוצת מטופלים זו. לדעת החוקרים המימצאים מצביעים על כך ש-MDD בדרגה קלה-בינונית עשוייה להנות מטיפול נוגד דכאון, בניגוד למימצאים שהתקבלו במטה ומגה אנליזות קודמות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!