נתוני מחקר חדש מה-JAMA תומכים ביעילות ובטיחות של שימוש בגירוי מוחי עמוק (DBS) במטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול (TRD).

החוקרים מציינים ש-DBS עשוי להיות יעיל ל-TRD אך המידע היה מוגבל עד כה. מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של DBS ב-TRD מג’ורי או הפרעה ביפולארית מסוג 2 (BP) . המחקר שתוכנן היה בגישת תווית פתוחה עם קבוצת ביקורת שקיבלה טיפול דמה.

השתתפו במחקר גברים ונשים בגילים 18 עד 70 עם אפיזודות של דכאון מג’ורי בדרגה בינונית עד חמורה לאחר 4 טיפולים מלאים לפחות בנוגדי דכאון.  10 משתתפים עם דיכאון מג’ורי ו-7 עם BP נכללו במחקר מתוך 323 שנסקרו לטובת השתתפות בו.

במסגרת המחקר הושתלו אלקטרודות ליצירת גירוי מוחי עמוק באופן דו צדדי באיזור ה- subcallosal cingulate .

המטופלים קיבלו באופן חד סמיות (כלומר, הם לא היו מודעים לכך) סטימולטורי דמה למשך 4 שבועות, ולאחר מכן סטימולטורים אקטיביים למשך 24 שבועות. לאחר מכן המטופלים נכנסו לשלב הפסקת המחקר באופן חד סמיות אך שלב זה הופסק מסיבות אתיות. המטופלים היו במעקב לצורך הערכה למשך שנתיים לאחר התחלת הסטימולציה האקטיבית.

המדד המרכזי שנמדד היה חומרת הדיכאון ויכולת תפקוד למשך זמן, ותגובה ורמיסיה לאחר 24 שבועות. יעדים  משניים של המחקר כללו שימוש בסטימולציה אקטיבית לאחר שנה אחת ושנתיים.

נמצא שהייתה ירידה משמעותית בדכאון ועלייה בתפקוד הקשורה לסטימולציה כרונית. ב-3 מטופלים (18%)  הייתה רמיסיה , וב-7 (41%)תגובה חיובית לאחר 24 שבועות, ולאחר שנתיים של סטימולציה אקטיבית הייתה רמיסיה בקרב 58% ותגובה בקרב 92% .

לאף אחד מהמטופלים שהגיע לרמיסיה לא הייתה השנות דכאון. היעילות הייתה דומה בקרב אלו עם הדכאון המג’ורי ואלו עם ה-BP. הטיפול ב-DBS היה בטוח ונסבל היטב וללא אפיזודות היפנומניות או מניות. נמצא גם אפקט פלצבו לאחר השימוש בסטימולטור דמה לאחר ביצוע ההשתלה.

החוקרים מסכמים כי מחקר זה תומך ביעילות ובבטיחות ארוכי הטווח בטיפול נגד דכאון באמצעות DBS ל-TRD , עם תוצאות דומות מבחינת יעילות ובטיחות לסובלים מ-TRD עם BP .

archgenpsychiatry.2011.1456

הערת המערכת: ה-DBS נמצא כבר בשימוש נרחב למדי בשנים האחרונות, וכלול גם בסל, לסובלים מפרקינסון והפרעות תנועה.