עונת פעילות היתושים ובעקבותיה העלייה בסיכון לתחלואה בקדחת מערב הנילוס החלו השנה בחודש יוני, בדומה לתקופות מקבילות בשנתיים האחרונות.

מתחילת שנת 2011 אובחנו בישראל 4 מקרי תחלואה חדשים וודאיים. זאת בנוסף ל- 5 מקרי תחלואה שמוגדרים כמקרים משוערים (חולה המוגדר כ”משוער” הוא חולה שתוצאות מעבדה ראשוניות שלו מצביעות על אפשרות הדבקה בנגיף ואילו חולה המוגדר כ”מאובחן” הוא חולה שעבורו תוצאות המעבדה מוכיחות באופן ודאי כי נדבק בנגיף).

חודש יוני תואר השנה כקר ביותר מזה 25 השנים האחרונות, דבר שעשוי להשפיע על עונת הפעילות  של הנגיף. בשנת 2011 חודשי יוני ויולי היו בעלי שיעורי תחלואה נמוכים ביחס לשנים האחרונות, ויתכן ותהיה השנה חזרה לדפוס האופייני לעונתיות התחלואה, מסוף הקיץ לסוף הסתיו .

מניטור הימצאות הנגיף ביתושים נמצאו מתחילת השנה שני מוקדים חיוביים אחד בגליל העליון והשני בקיבוץ אילות ליד אילת.

רקע קצר לגבי המחלה ודרכי ההתגוננות:

קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (נמ”ה), ומועברת לבני אדם ולבע”ח שונים ע”י עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים. בארץ המחלה מועברת בעיקר ע”י יתושי Culex pipiens ו- Culex perexiguus.

תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.

בדרך כלל מדובר במחלה קלה מאוד, דמוית שפעת וחולפת מאליה, סימניה הם: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות

תקופת הדגירה (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) מ -3 עד 21 ימים, בדרך כלל 3 עד 15 יום.

לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן למניעה ראשונית של המחלה, על ידי צמצום הסיכון להיעקץ יש חשיבות רבה. מניעת מפגעי היתושים והתגוננות בפני עקיצות הם אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל. כאשר משתמשים בתכשירים כימיים יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים.

מידע נוסף לגבי המחלה, דרכי ההתגוננות ומצב התחלואה בארץ ניתן למצוא באתר משרד הבריאות, בנושא קדחת מערב הנילוס שכתובתו: http://www.health.gov.il/WNF/default.asp

בברכה,

  עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות