מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Annals of Family Medicine עולה כי אפקט שלילי מהווה גורם מנבא להתפתחות דכאון במטופלים עם סכרת סוג 2. בנוסף, זיהו החוקרים מספר גורמים נוספים הקשורים להתפתחות דכאון במטופלים אלה.
מטופלים עם סכרת סוג 2 נמצאים בסיכון גבוה בכ-50% מהאוכלוסיה הכללית לפתח דכאון. במחקר בדקו החוקרים גורמי סיכון להתפתחות דיכאון (מסוג MDD , או major depressive disorder ) במטופלים עם סכרת סוג 2. במחקר השתתפו 338 מבוגרים עם סכרת סוג 2 וללא דכאון בתחילת המחקר. המשתתפים עברו הערכה כל 9 חודשים במשך תקופת מחקר של 18 חודשים.
החוקרים מצאו כי:
* MDD בעבר וכן אפקט (affect ) שלילי ניבאו התפתחות MDD בעתיד.
* בקבוצת המטופלים עם אפקט שלילי ברמה בינונית הגורמים הבאים נמצאו כגורמים מנבאים להתפתחות MDD : ארועים שליליים בחיים, השמנה (BMI גבוה), MDD בעבר, וחוסר איזון של HbA1c .
* בקבוצת המטופלים עם אפקט שלילי ברמה גבוהה הגורמים הבאים נמצאו כגורמים מנבאים להתפתחות MDD : ארועים שליליים בחיים, וחוסר איזון של HbA1c .
החוקרים מסכמים וכותבים כי אפקט שלילי בזמן תחילת המחקר נמצא כגורם המנבא העיקרי להתפתחות MDD בהמשך. אמנם, לאחר חלוקת המטופלים לפי רמת האפקט השלילי, נמצאו גורמים נוספים המנבאים התפתחות MDD , כגון ארועים שליליים בחיים, BMI גבוה, וחסר איזון HbA1c . מודעות הרופאים לגורמי סיכון אלה עשויה להעלות את תשומת הלב אליהם ואת יכולת הטיפול במטופלים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!