מתוצאות מחקר חדש עולה כי באנשים שמנים, הלוקחים חלק בתוכניות לירידה במשקל המבוססות על פעילות גופנית ושינוי אורחות החיים, חל שיפור במצב הרוח כתוצאה מכך. להיקף הירידה במשקל אין חשיבות בנושא, ואף לא ברור אם לירידה במשקל יש חלק בנושא.
החוקרים מסבירים כי מחקר קודם מצא כי עם אובדן אחוז קטן ממשקל הגוף, אנשים שמנים עשויים לזכות בשיפור בבריאות הגופנית והנפשית, גם אם עדיין סובלים מהשמנה. עם זאת, חלק מהתרופות לירידה במשקל נקשרו עם דיכאון והתנהגות אובדנית. כמו כן, נוגדי-דיכאון רבים מובילים לעליה במשקל, ולא לירידה במשקל.
החוקרים סקרו 31 מחקרים אקראיים שבחנו את הקשר בין ירידה במשקל במסגרת תוכנית מובנית ובין השינויים בתסמיני דיכאון. סה”כ, כ-8,000 משתתפים לקחו חלק במחקרים אלו.
מאחר שמרבית המחקרים בנושא לא כללו משתתפים שסבלו מדיכאון קליני, החוקרים התמקדו בתסמינים הנוגעים לדיכאון ומצב רוח, ולא עקבו אחר החולים שאובחנו עם דיכאון קליני. ככלל, כמעט בכל התוכניות לירידה במשקל שלא התבססו על טיפול תרופתי, חל שיפור במצב הרוח.
לתוכניות לשינוי אורחות החיים הייתה ההשפעה החיובית ביותר, ותוכניות שכללו אימונים הקלו גם הן על תסמיני דיכאון. עם זאת, לטיפול בתרופות להפחתת משקל לא הייתה כל השפעה על מצב הרוח.
לא היה קשר בין היקף הירידה במשקל ובין השינויים במצב הרוח.
החוקרים מציינים כי מאחר ומשתתפים בתוכניות ירידה במשקל דוגמת אלו יורדים לרוב כ-5-10% במשקל גופם המקורי, ייתן כי לאחר נקודה מסוימת, ירידה נוספת במשקל אינה משפרת את הבריאות הנפשית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!