מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת British Journal of Psychiatry עולה כי בין 3.3-21.6% מהמטופלים בקהילה עם אבחנה של דכאון עשויים למעשה לסבול מהפרעה ביפולרית בלתי מאובחנת.
החוקרים הציבו 3 מטרות למחקר זה:
1 להעריך את יחס המטופלים בקהילה עם אבחנת עבודה של דכאון unipolar , אשר עונים גם על הקריטריונים של מחלה ביפולרית לפי DSM-IV .
2 לבדוק שני כלי סקר למחלה ביפולרית HCL-32 (או Hypomania Checklist ) ו-BSDS (או Bipolar Spectrum Diagnostic Scale ).
3 להעריך מהלך קליני, תפקוד פסיכולוגי ואיכות חיים של מטופלים עם דכאון מג’ורי עם תסמינים מאניים קלים לעומת מטופלים עם דכאון מג’ורי ללא תסמינים מאניים.
סך של 576 מטופלים עם דכאון הסכימו להשתתף במחקר (מתוך 3117 אשר הוזמנו, כלומר 18.5%). מתוך 154 המטופלים שהסכימו לעבור הערכה קלינית מלאה, 29 (18.8%) ענו על הקריטריונים של DSM-IV למחלה ביפולרית.
בהתבסס על נתונים אלה העריכו החוקרים כי יחס המטופלים עם אבחנת עבודה של דכאון אשר עשויים למעשה לסבול ממחלה ביפולרית נע בין 3.3% (לפי ההנחה כי כל המטופלים אשר סרבו למלא שאלונים סובלים מדכאון ולא ממחלה ביפולרית) לבין 21.6% (לפי ההנחה כי היחס בין המטופלים אשר סרבו למלא שאלונים זהה ליחס בין אלה אשר כן מלאו שאלונים. כמו כן הציעו החוקרים הערכת ביניים של 9.6%.
ערך הניבוי החיובי של שאלון HCL-32 נמצא 50.0% ואילו של BSDS 30.1%.
במטופלים עם דכאון מג’ורי ותסמינים מאניים קלים נמצא מהלך קליני חמור יותר עם הפרעה פסיכולוגית תפקודית קשה יותר מאשר במטופלים עם דכאון מג’ורי ללא תסמינים מאניים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בין 3.3-21.6% מהמטופלים בקהילה עם אבחנה של דכאון unipolar עשויים למעשה לסבול ממחלה ביפולרית בלתי מאובחנת. שאלוני הסקירה, HCL-32 ו-BSDS עשויים להיות שימושיים להגדרות רחבות יותר של הפרעה ביפולרית, אך ערך הניבוי החיובי של שאלונים אלה נמוך יחסית לאבחנת DSM-IV .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!