ההשפעה של הפרעות נפשיות על התמותה הבתר-ניתוחית (מתוך Archives of Surgery)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוקטובר 2010 של ה- Archives of Surgery, עולה כי נמצא קשר בין דיכאון או חרדה ובין עלייה בסיכון לתמותה ב-30 הימים שלאחר ניתוח.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי מאושפזים רבים סובלים מהפרעות נפשיות, אשר נקשרו לעלייה בתחלואה ובתמותה. עם זאת, הם מציינים כי מרבית המחקרים כללו מטופלים שאושפזו בשל מחלות שונות ולא חולים כירורגיים, וכי מחקרים אשר בדקו את הקשר בין הפרעות נפשיות ותמותה ניתוחית כללו משתתפים עם סכיזופרניה ודיכאון בלבד.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעה בי-פולארית וסכיזופרניה, ובין התמותה הבתר-ניתוחית.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 35,539 משתתפים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ לאחר ניתוח בשנים 2003-2006. החוקרים בדקו את התיקים הרפואיים מהקהילה של המשתתפים, על מנת לזהות אבחנה של הפרעה נפשית בשנה שקדמה לניתוח. יעדי המחקר העיקריים כללו את התמותה במהלך האשפוז ואת התמותה כ-30 יום מהניתוח.

החוקרים מדווחים כי ל-8,922 משתתפים (25.1%) נמצאה אבחנת הפרעה נפשית בעת הקבלה לאשפוז. הם מפרטים כי 15.5% מהם סבלו מדיכאון, 8.2% מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, 7% מחרדה, 2.2% מהפרעה בי-פולארית ו-1.8% סבלו מסכיזופרניה.

מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא הבדל מובהק בשיעור התמותה כ-30 יום מהניתוח בין משתתפים עם וללא הפרעה נפשית. עם זאת, לאחר תקנון למאפיינים שונים, כולל משתנים דמוגרפיים, סוג הניתוח, מחלות רקע וחומרת המחלה, נמצא קשר בין הפרעה נפשית ובין סיכוי גבוה יותר לתמותה בתר-ניתוחית (OR 1.21, 95% CI 1.07-1.37, p=0.003).

החוקרים מציינים כי למשתתפים עם חרדה או דיכאון נמצא סיכוי גבוה יותר לתמותה כ-30 יום מהניתוח, לעומת משתתפים עם הפרעות נפשיות אחרות. כמו כן, בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכיאטריות, נצפו שיעורי תמותה גבוהים יותר במשתתפים שעברו ניתוחים במערכת הנשימה או העיכול, לעומת ניתוחים אחרים.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי בחולים לאחר ניתוח נמצא קשר בין הפרעות נפשיות ובין עלייה בסיכון לתמותה הבתר-ניתוחית.

החוקרים כותבים כי במקרים רבים למטופלים הסובלים מדיכאון יש היענות ירודה יותר לטיפול, וכי הדבר עלול להשפיע לרעה על תוצאות הניתוח. הם מוסיפים כי למטופלים עם הפרעות נפשיות יש סיכוי גבוה יותר לקבל טיפול בבתי חולים פחות טובים, ומציינים כי הפרעה נפשית עלולה לרמוז על סיכון ניתוחי גבוה יותר.

לדבריהם, דרושים מחקרים נוספים בנושא, ובשלב זה יש לשים דגש על מתן טיפול רב-תחומי למועמדים לניתוח הסובלים מהפרעות נפשיות.

Arch Surg. 2010;145:947-953.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן