ממחקר חדש, שפורסם בגליון 22 בינואר של Archives of Internal Medicine, עולה כי הטיפול ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), מעלה את הסיכון לשברים, נפילות ומדדי BMD נמוכים יותר, במבוגרים.
דיכאון ושברים אוסטיאופורוטיים שכיחים מאוד במבוגרים. SSRI משמשים לעיתים קרובות לטיפול בדיכאון באוכלוסיה זו, והקשר בין טיפול יומי ב-SSRI ושברים אינו ברור. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעות טיפול יומי ב-SSRI על הסיכון לשברים.
במחקר נכללו 5008 מבוגרים בגיל 50 ומעלה, אחריהם עקבו החוקרים באופן פרוספקטיבי למשך עד 5 שנים, לזיהוי היארעות שברים. הסיכון נקבע עבור Fragility Fractures, שהוגדר כשברי טראומה מינימלית סימפטומטים, עם עדות רדיוגרפית, הקשורים בטיפול יומי ב-SSRI.
137 נבדקים דיווחו על נטילת SSRI. לאחר תיקנון למשתנים רבים, שימוש יומי ב-SSRI לווה בסיכון כפול להיארעות שברים (HR=2.1, 95% CI = 1.3-3.4). טיפול יומי ב-SSRI לווה גם בסיכון מוגבר לנפילות (OR=2.2, 95% CI = 1.4-3.5), מדדי BMD נמוכים יותר בירך, ומגמה של ירידה בערכי BMD בעמ”ש. השפעות אלו היו תלויות-מינון, ודומות באלו שדיווחו על נטילת טיפול ב-SSRI בתחילת המחקר ולאחר 5 שנות מעקב.
טיפול יומי ב-SSRI במבוגרים בגיל 50 ומעלה, לווה בסיכון גדול פי 2 לשברים, גם לאחר תיקנון לגורמים נלווים. דיכאון ושברים הם מצבים שכיחים בגיל המבוגר, והסיכון המוגבר המיוחס לטיפול יומי ב-SSRI עשוי להשפיע רבות על מערכת הבריאות הציבורית.
מגבלות המחקר כוללות משך לא-ידוע של הטיפול היומי ב-SSRI, העדר התייחסות להשפעות משך הטיפול על השברים, והעדר הערכה פסיכיאטרית לאבחנה של דיכאון.
לסיכום, החוקרים טוענים כי טיפול יומי ב-SSRI באוכלוסיה זו עשוי להעלות את הסיכון לשברים. מול הסיכונים הללו יש להציב את היתרונות של הטיפול בדיכאון ב-SSRI. לאור השיעור הגבוה של טיפולי SSRI באוכלוסיה הכללית, ובעיקר בקרב קשישים, דרושים מחקרים נוספים בכדי לאשר את הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!