ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Archives of General Psychiatry, עולה כי טיפול שיטתי לדיכאון בחולי סוכרת, מצמצם את העלויות למערכת הבריאות. לדברי החוקרים, בחולי סוכרת, המפתחים דיכאון, השקעת משאבים נוספים לטיפול יעיל בדיכאון אינה מעלה (ועשויה אף להוריד) את סך הוצאות הטיפול הרפואי.
החוקרים בחנו את העלות האינקרמנטלית ואת העלות מול התועלת של טיפול סיסטמטי לדיכאון, לעומת הטיפול הרגיל, בקרב 329 חולי חוץ עם סוכרת ודיכאון.
ההתערבות כללה אחיות מומחיות שסיפקו תכנית טיפול בשלבים בת 12 חודשים, באמצעות פסיכותרפיה ו/או טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון, עם הפניה למומחים בהתאם לנדרש.
טיפול סיסטמטי לדיכאון הביא לירידה משמעותית במדדי הדיכאון הממוצעים לאחר 6 ו-12 חודשים, ושיפורים אלו נשמרו לאחר 24 חודשים.
למרות שעלויות טיפולי חוץ בדיכאון היו גבוהים בכ-700$ בקבוצת ההתערבות במהלך השנה הראשונה, הוצאות נמוכות יותר במסגרות רפואה כללית עשויות לקזז את מרבית ההבדל.
במהלך השנה השניה, ההבדל בעלויות הטיפול בדיכאון בחולי חוץ, שהיו גבוהות בכ-100$ בקבוצת ההתערבות, יותר מקוזז הודות לחיסכון של כ-1,400$ בעלויות.
לאחר תיקנון להבדלים בתחילת המחקר, החוקרים מצאו קשר בין טיפול סיסטמטי לדיכאון ובין עליה של 61 ימים ללא-דיכאון, וחיסכון של כ-300$ בעלויות.
הקלה על סבל האדם עודנה הסיבה החשובה ביותר לשיפור הטיפול בדיכאון. אם הקטנת גודל הסבל תביא לחסכון בעלויות הטיפול, אזי יש לשלב תוכניות לטיפול בדיכאון כחלק שגרתי מהטיפול בסוכרת.
בכדי ליישם תוכנית שכזו, דרושים משאבים נוספים, אך מהמחקר עולה כי מערכת הבריאות תרוויח בחזרה את ההשקעה בטווח הרחוק. שני אלמנטים מרכזיים הם מנהלי הטיפול (לרוב אחיות) עם אחריות ברורה לטיפול אגריסיבי בדיכאון, ודרך לנטר באופן סיסטמטי את ההיצמדות לטיפול ותוצאות החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!