הפרעות במצבי רוח הן סיבוך שכיח וחשוב לאחר שבץ, אך קשה לנבא אילו חולי שבץ יסבלו מהפרעות במצבי רוח. החוקרים בדקו את תדירות, טיפול ופקטורים המנבאים מצבי רוח אבנורמלים לאחר שבץ בקרב 739 משתתפים במחקר ARCOS (Auckland Regional Community Stroke).

כ-27% מהמשתתפים ענו על הקריטריונים למצבי רוח אבנורמלים 6 חודשים לאחר שבץ. שיעור זה מתאים לזה עליו דיווחו במחקרים אחר בנושא שבץ, וגדול יותר מפי 2 מהשכיחות הצפויה באוכלוסיה הכללית.

פקטורים מנבאים בתחילת המחקר למצבי רוח אבנורמלים היו מוגבלות והיסטוריה של דיכאון.

פקטורים לפני השבץ ופקטורי שבץ קליניים שנמדדו בשלב האקוטי לא סייעו בניבוי הפרעות מצבי רוח. כמו כן, בניגוד למחקר באוכלוסיה הכללית, גיל ומין לא היו פקטורים מנבאים טובים לשינויים במצבי רוח לאחר שבץ.

המחקר הנוכחי מציב דגש על האופי המורכב של הפרעות מצבי רוח לאחר שבץ, וכי פקטורים רבים תורמים להפרעות אלו.

החוקרים מציינים כי כיום יש רק אינדיקטורים גסים  לפיהם שמוגבלות וסיפור של דיכאון עשוי לנבא הפרעות במצבי רוח. נראה כי קשה לפתח מודל פשוט ויעיל לשימוש קליני לשימוש לאחר שבץ.

מהמחקר עולה גם כי שיעור חולים גדול המפתחים הפרעות במצב רוח לאחר שבץ אינם מטופלים. עובדה זו מייצגת בעיה משמעותית, ועשויה להעיד על חוסר הודאות בקרב רופאים בנוגע לטיפול ההולם, מעקב בלתי-מספק, מחסור בגישה לשירותי בריאות וחוסר מוכנות לקבל אבחנה או טיפול תרופתי.

Stroke 2006;37:2123-2128.

לידיעה במדסקייפ